אשליה אמריקאית, תחמנות איראנית: 48 שנות עיוורון מול האייתוללות | יורם אטינגר

המשטר האיראני מפגין כישרון מניפולטיבי במגעיו עם ארצות הברית – מאז סוף 1978 ועד היום

יורם אטינגר  צילום: גור דותן
עקבו אחרינו
דונלד טראמפ, מוג'תבא חמינאי על רקע מצר הורמוז
דונלד טראמפ, מוג'תבא חמינאי על רקע מצר הורמוז | צילום: רויטרס
2
גלריה
איראנים מול כרזות של ח'ומייני וחמינאי בטהרן
איראנים מול כרזות של ח'ומייני וחמינאי בטהרן | צילום: רויטרס

המסרים של חומייני גרמו לארצות הברית לנטוש את בן הברית הנאמן, השאה הפרסי, ולהפעיל לחץ על הצבא האיראני – שהכיר את מהותו וכוונותיו של חומייני – לקבל את משטר האייתוללות. ארצות הברית כמהה להימנעות מעימות צבאי. חומייני גם סיפק את להיטות ארצות הברית להבטחת אספקה סדירה של נפט מהמפרץ הפרסי ולשיתוף פעולה כלכלי עם איראן. זאת, תוך התעלמות מהתפקיד המרכזי של דת ואידאולוגיה קנאיות בעיצוב החזון, האסטרטגיה והמדיניות של המשטר האיראני. האידיאולוגיה השיעית הקנאית, שאינה נתונה למשא ומתן, מחייבת את ייצוא המהפכה האסלאמית, את הפלת כל המשטרים הסוניים ואת הכנעת המערב ה"כופר", ובמיוחד את "השטן האמריקאי הגדול".

ב-2026, משטר האייתוללות משכלל את הטקטיקה ומפגין יכולות יוצאות דופן במשא ומתן עם ארצות הברית, בסיוע – מכוון או בלתי מכוון – של "המועצה הלאומית האיראנית-אמריקאית" (NIAC) ושל "מכון קווינסי" הבדלני והפרו-איראני, שמקדמים יעדים מרכזיים של משטר האייתוללות, כגון הימנעות מסנקציות חריפות וממתקפה מצד ארצות הברית. בכך הם מחריפים את אי-היציבות האזורי והעולמי, וגם את דיכוי האוכלוסייה האיראנית.

האם ארצות הברית נחושה לחזור על הטעויות הקריטיות של 48 השנים האחרונות, או להימנע מהן?

תגיות:
ארצות הברית
/
איראן
/
משטר האיתוללות
/
המלחמה עם איראן
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף