כשבוע לפני מערכת הבחירות הקריטית, התמונה שמתקבלת מכל הסקרים מצביעה על תיקו בין הגושים. המשמעות ברורה: אף אחד משני הגושים שמפצלים את העם לא יוכל להרכיב ממשלה איתנה לאחר ה-27 בחודש, ומה שייוותר מהבחירות הללו זה סימון חדש ונוסף על לוח השנה של מועד הבחירות הבא.
יותר מתמיד נדרשת כאן ממשלה חזקה, מאוחדת ומאחדת. כל סבב בחירות נוסף רק יחריף עוד יותר את מצבה של ישראל השסועה. אילו נתניהו, שהוא מוקד המשבר העמוק שאליו נקלעה המדינה, היה מחליט לפרוש - המציאות הייתה נראית לגמרי אחרת. אולם כפי שזה נראה כעת, נתניהו רחוק מפרישה ומתעקש להיצמד לכיסא.
להצלת המדינה מהמציאות הנוראה הזו נדרש צעד נועז מכל מי שטובת המדינה ועתידה לנגד עיניו. כשגוש האופוזיציה צפוי להיות הרוב בכנסת, הוא חייב ליזום מהלך משמעותי שיאחד את כל קולות האופוזיציה לגוש אחד. כן, כולל המפלגות הערביות. במקרה זה המטרה מקדשת את האמצעים.
במצב הזה, כשהליכוד ללא נתניהו, גוש האופוזיציה יוכל לצרף את הליכוד לקואליציה שירכיב, שתהפוך לממשלת הצלה לאומית. ללא נתניהו, ללא המפלגות הערביות, ללא החרדים, אבל עם אופק חדש, עם תקווה חדשה.
התרעות פיקוד העורף