אמרנו "יוצא דופן" והתכוונו לכך ש"תל אביב תכלת לבן", כפי שכינה אותה מנחם בגין בשנות ה-50, איננה עוד בדיוק, בלשון המעטה, מהמעוזים הפוליטיים של הליכוד.
אל הגלריה הזאת נוספה עתה תמונתו של חברי דוד מנע. מהם הוא למד ובדרכם המשיך - בעיקר בתחום החברתי. בכל תפקיד שמילא, לא רק בכנסת, עמדו לנגד עיניו חמשת המ"מים הנודעים של ז'בוטינסקי. מאמין גדול היה בזכות על ארץ ישראל, אבל את השיח עליה השאיר לעמיתיו לסיעה
באי הטקס הצנוע התרפקו לא רק על חבר ומנהיג, שהלך לעולמו בטרם עת, אלא גם על תנועה ששינתה פניה, שנאבקת על המשך הנהגתה את המדינה. טקס נוסטלגי שלא מנותק מאווירת הבחירות המתלהטת, בבניין שהיה צריך להיות בימים אלה רועש וגועש, כהכנה ליום הבוחר.
הטקס הבליט בעיניי את הפער בין העבר התנועתי להווה העסקני, הרדוד, שבו שרויה הליכוד. אינני מאלה שכל מעייניהם נתונים לעבר, שרק מתרפקים על אישי העבר. אומנם מרבית עיסוקיי הם אכן בטיפוח המורשת הלאומית, אבל מעולם לא ראיתי בה פרק שהוא מנותק מהנעשה בהווה ומהמחשבה על העתיד.
בגין וחבריו נלחמו - יחד עם רבים אחרים - על הקמת המדינה, ומשהוקמה מתנהל בתוכנו מאבק לגיטימי על צביונה, על ביטחונה, על אופייה, כיאה לדמוקרטיה. לתנועה פוליטית חייב שיהיה מצפן, בסיס רעיוני עמוק ורחב, מה שאין לרוב המפלגות הקטנות שקמו כפטריות אחרי הגשם, במטרה להשתחל לכנסת.
לתנועת החרות מצד אחד ולמפא"י מצד שני היה כזה. אלא שברבות השנים חלה התרחקות מהבסיס הרעיוני. כתוצאה מכך, מפא"י, "מייסדת המדינה", התפוגגה. הליכוד הנמצאת בשלטון ברוב השנים מאז 1977, החזיקה מעמד כתנועה חיה ונושמת, אך התחושה היא שגורלה עלול להיות כגורל יריבתה המסורתית.
אבל לשם כך עליה לטפח את מורשתה הברוכה, שצריכה לתת את הטון במדינה. להבטיח את ביטחונה, לתגמל את הלוחמים ולא את המשתמטים, לחזק את ההתיישבות, לעודד את העלייה, לפעול נגד יוקר המחיה, להטמיע מורשת ומסורת בתלמידים, לחזק את אושיות החברה, ליישם את רעיון ההדר בחיי היומיום, לטפח דור ראוי של מנהיגי העתיד.
אינני יודע אם חבר הכנסת המנוח היה בקיא דיו בתורת ז'בוטינסקי, אבל בחייו הציבוריים פעל על פיה. מנהיג שקט, לא צעקן, שצמח מהמעברה אל הכנסת, בנה עם רעייתו משרד עורכי דין משגשג, הגשים חלומות של מי שהיה ה"נסיך" של חנינה ונאג'י, שעלו מעיראק ב-1951 וזכו לראות את בנם שובר תקרות זכוכית. סיפורו, שניתן לקראו בספרו האוטוביוגרפי שהשאיר אחריו - הוא גם סיפורה של מדינת ישראל וסיפורה של תנועה מפוארת שחייבת לשוב אל מקורותיה המפוארים.
התרעות פיקוד העורף