"נמאס לי לשמוע שאני לביאה וחזקה ואיך אני עושה את זה. אני לא חזקה ולא רוצה להמשיך להחזיק יותר! נמאס לי": רבות ורבים התקשו להישאר אדישים מול דבריה של בת־אל סננס בסרטון שבו היא נשברת בבכי, מיד אחרי שבעלה בישר לה, בפעם המי־יודע־כמה בשלוש השנים האחרונות, על הארכת שירות המילואים שלו בשבוע נוסף. הסרטון הנוגע ללב שהעלתה באוגוסט הביא נשות משרתי מילואים רבות לא רק להזדהות עם המסר, אלא גם לשתף בנוגע לתחושת השחיקה והתסכול שמלווה אותן ואת ילדיהן ונותנת את אותותיה ברבבות משפחות ישראליות.
שלוש שנים מאז 7 באוקטובר, משפחות רבות עדיין נדרשות להתאים את חייהן לסבבי שירות ממושכים וחוזרים. בני ובנות הזוג שנותרים בבית נושאים באחריות מוגברת לשגרת המשפחה, לצד הדאגה לשלום המשרתים. הילדים מתמודדים עם היעדרות ההורה ועם חוסר הוודאות, וגם החזרה הביתה מצריכה לעיתים תקופה של הסתגלות מחודשת. האחריות הציבורית כלפי משרתי המילואים צריכה להביא בחשבון את המציאות המשפחתית המורכבת הזאת.
בויצו אנחנו פוגשות את הקשיים האלה בתוכניות הטיפול והליווי לנשות משרתי המילואים וילדיהן. העומס הרגשי, הבדידות והמאמץ לשמור על שגרה מוכרים לנו היטב ומשתקפים גם במחקר המלווה שביצענו בקרב נשות המילואימניקים המשתתפות בתוכנית.
מהמחקר עלתה תמונת מצב מטרידה: 54% מבנות הזוג של המשרתים דיווחו על פגיעה ביחסים הזוגיים, 55% שיתפו בצורך בסיוע נפשי, ו־52% סיפרו על הרעה במצב הנפשי של ילדיהן. והשורה התחתונה, ואולי המדאיגה ביותר: רוב המשתתפות בסקר דיווחו כי הן מתמודדות לבדן מבלי שמסגרת ממסדית כלשהי מסייעת להן ישירות.
כבר עם פרוץ המלחמה יזמה ויצו תוכניות לתמיכה רגשית, חברתית ומעשית בנשות משרתי המילואים ובמשפחותיהן. השחיקה המצטברת מחדדת את הצורך בליווי רציף, המותאם לצורכי המשפחות לאורך סבבי השירות וגם לאחר החזרה הביתה.
אך לצד היוזמות האלו, ומבלי להמעיט ביכולת השפעתן, אסור לנו להתעלם מתפקידה של המדינה. אל מול השבר ההולך ונפער, נדרש מענה מערכתי רחב: תוכנית חירום לאומית למשרתי המילואים ולבני ובנות זוגם ולילדיהם.
על הממשלה החדשה להקים גוף בין־משרדי, המתכלל את משרדי הממשלה הרלוונטיים שפועלים ללא תקציב בתחום וללא תיאום, יחד עם הגופים בזירה החברתית וארגוני המעסיקים, כדי לבנות תוכנית לאומית ארוכת טווח עם תקציבים ייעודיים, חקיקה מותאמת ואחריות לביצוע.
תוכנית כזו היא צורך חיוני לא רק עבור המשפחות עצמן, אלא גם חלק מהבטחת חוסנה של החברה הישראלית כולה. משפחות המילואים ראויות למעטפת לאומית שמציבה אותן ואת צורכיהן במוקד תשומת הלב. זוהי מחויבות חברתית וערכית מהמעלה הראשונה, וחשוב כי מי שמתמודדים בימים אלו ממש על אמון הציבור יזכרו היטב כי מימושה מוטל על כתפיהם.
התרעות פיקוד העורף