לפני יותר מעשור התכנסו עשרות נשים חרדיות במתנ"ס נידח בבני ברק. הן התאספו כדי לדבר פוליטיקה, כדי להבין איך יוכלו להבטיח ייצוג הולם לצורכיהן במסדרונות משכן הכנסת ובחדרי הוועדות, כדי לפרוץ את המחסומים שמונעים מקולן להישמע בעולם שבו "כבוד בת מלך פנימה" ו"קול באישה ערווה". כמה מהן גילו במפגש המחתרתי ההוא שהן בעצם קולגות, שהן כותבות טורי דעה בעיתונות החרדית, אבל בסתר, בשמות עט בדויים או גבריים.
לאחרונה נכנסו יותר מ-26 אלף נשים וגברים מהמגזר החרדי לאתר פריימריז דמיוניים שבו התבקשו להרכיב רשימת נשים חרדיות לכנסת. 3,200 מתוכם בחרו, בשמם, עשר נשים חרדיות שיוכלו, לדידם, לייצג אותם נאמנה סביב שולחנות קבלת ההחלטות. בה בעת נבחרו שתי נשים אמיתיות וראויות לחמישייה הראשונה של המפלגה החרדית החדשה, "הציבור החרדי". השטח החרדי בשל לשינוי, מבטיחות אקטיביסטיות מהמגזר.
הפער בין מה שאנשים חושבים ובין מה שהם מרגישים שאפשר להגיד בקול רם קיים תמיד, ואצלנו הוא גדול במיוחד. אפילו אני, שהשמעתי את קולי ונחשבתי רדיקלית וספגתי הרבה אש - האמנתי שילדיי צריכים ללמוד לימודי ליבה, אבל שלחתי אותם לתלמודי תורה ללא לימודי ליבה. כאמא לשלושה בנים לוחמים ולבת שבעלה לוחם שעשה מאות ימי מילואים בשנים האחרונות, הבנתי למה כועסים עלינו, כשמנהיגי הציבור החרדי לא מגלים ולו טיפת אמפתיה לאמהות הלוחמים, למשפחות הנופלים. החילונים רואים בנו מקשה אחת.
בגלל זה אני מאמינה בכוחה של הנהגה חרדית חדשה, שתנרמל את זה שאפשר להיות חרדי ולהתגייס לצה"ל; שאפשר להיות חרדי ולעבוד למחייתך, כך שלא כל העול ייפול על כתפי אשתך; ושחשוב להקנות לילדים חינוך שכולל לימודי ליבה, וחשוב להשתלב בחברה הישראלית. אנחנו צריכים את השינוי הזה - שילוב החברה החרדית צריך להיות פרויקט לאומי".
שילמנו מחיר כואב
התנאים לשינוי, אומרת שושן, מבשילים כבר שנים. ב-2012, לפני הבחירות לכנסת ה-19, פתחה שושן דף פייסבוק בשם "לא נבחרות לא בוחרות", וקראה בו לנשים החרדיות להפסיק להצביע לש"ס וליהדות התורה, שאינן מאפשרות ייצוג נשים ברשימותיהן. שלוש שנים מאוחר יותר ייסדה עם רחלי איבנבוים את עמותת "נבחרות" והובילה, לקראת הבחירות לכנסת ה-20, קמפיין שהעלה את נושא ההיעדר של ייצוג נשים חרדיות בכנסת לסדר היום.
המחאה החרדית-פמיניסטית הזאת אומנם זכתה לחיבוק בתקשורת החילונית, אולם התקבלה בביקורת קשה בתקשורת החרדית המיינסטרימית ולא השפיעה השפעה של ממש על דפוסי ההצבעה של נשים חרדיות.
"העובדה שמפלגת 'הציבור החרדי' החליטה לשלב נשים בחמישייה הראשונה מבורכת, ואני מקווה שהמהלך יצלח והמפלגה תעבור את אחוז החסימה ותיכנס לכנסת", אומרת שושן. "אבל זה לא היה קורה אלמלא מי שניסו לרוץ בעבר וספגו את האש, וללא העבודה שלנו ב'נבחרות'.
"נשים חרדיות מפרנסות, מחנכות, מחזיקות משפחות ומוסדות ובבחירות גם מביאות מצביעות, אבל האמון בהן נעלם ברגע שהאחריות מגיעה עם סמכות", אומרת סוקניק. "אנחנו לא מוכנות להסתפק רק ב'ענייני נשים'. ביטחון, כלכלה, דיור, חינוך ויחסי דת ומדינה נכנסים לבתים שלנו, ודווקא כשהיחסים בין החברה החרדית לחברה הכללית נמצאים בשפל - נשים חרדיות, שחיות בין הקהילה למקום העבודה, יכולות לבנות גשר במקום שבו ההנהגות מעמיקות את התהום".
החתימות על האמנה נאספו במקביל להודעה על התמודדותן של שתי נשים חרדיות, ד"ר נחומי יפה וזיוה גלאנץ, לכנסת במפלגת "הציבור החרדי". שתי מפלגות חרדיות אחרות, ש"ס ויהדות התורה, שוב הציגו רשימות נטולות נשים לכנסת; וגם במפלגות החילוניות והליברליות, שרואות חשיבות בייצוג הנשים החרדיות, לפחות הצהרתית, לא שובצה ולו אישה חרדית אחת.
"אני מדברת כבר שנים עם נשים מהמגזר על ייצוג נשים חרדיות בכנסת, ולדעתי הן צריכות להשפיע על ידי זה שיפסיקו להצביע למפלגות חרדיות שלא מייצגות ולא סופרות אותן", אומרת סוקניק. "שנים טענו באוזנינו שהציבור לא בשל, שהרבנים לא מאפשרים, שהציבור לא יצביע עבור נשים. השיח היה מזלזל ואין דבר שיותר מעורר לפעולה מתגובות כאלה, מקטינות. פתחנו דף פייסבוק בשם 'למה אין נשים חרדיות בכנסת?' ואמרתי לחברותיי הפמיניסטיות החרדיות: 'אנחנו לא מוותרות בלי מלחמה. אין לנו כסף אבל יש לנו שטח, ונהיה הזבוב הכי מעצבן בחדר'".
הפעילות עברו עם הדוכנים שלהן ברחובות הערים המעורבות, בהן ירושלים ובית שמש, והתקבלו, מספרת סוקניק, בסקרנות. תרגיל הפריימריז הדמיוניים שערכו עורר עניין רב ותרם ככל הנראה לבחירתה של נחומי יפה, מספר 8 בפריימריז הללו, למספר 3 ברשימת "הציבור החרדי".
איתות אזהרה להנהגה
גם הפעילות, כמו חלוצות המאבק לייצוג הולם לנשים חרדיות, ספגו אש והשפלות. גם הן, כמו הוותיקות, סירבו להרים ידיים. "נעשתה הרבה עבודה בשנים האחרונות, נשים רבות שילמו מחירים כבדים, והיום הרבה נשים אומרות, 'למה לא'", אומרת סוקניק. "החברה החרדית נמצאת במצב של התפרקות מבפנים, גם בהשפעת המלחמה. יש תחושות קשות במגזר החרדי סביב העמדות של נציגי הציבור, ואז עולה המחשבה, 'למה להישאר עם משהו שאנחנו לא מרוצים ממנו?'. העובדה ששובצו שתי נשים במפלגה החרדית החדשה היא הישג עצום, גם אם המפלגה לא תעבור את אחוז החסימה. השטח בשל לזה, ומעתה והלאה לא תקום מפלגה חרדית חדשה ללא נשים. יותר ממחצית מהציבור החרדי הוא מודרני. כולנו יודעים את זה".
לדברי שוקרון, יותר מ-25 אלף משפחות חרדיות כבר שולחות את ילדיהן למסגרות החינוך הממלכתי-חרדי, על אף התנגדות הרבנים: "ההורים האלה רוצים שילדיהם ילמדו מתמטיקה, אנגלית, אזרחות. הם מבינים שבלי זה הילדים יגיעו לשוק התעסוקה עם חיסרון. אנחנו רוצים משהו אחר לילדים שלנו, וגם מספר החיילים החרדים כבר לא זניח. גם זה קהל פוטנציאלי שיכול להגיע לשני מנדטים בכיף. עמותת 'נבחרות' היא הקרקע שבה נטועות הפעולות שלנו כיום, זו התנועה שפתחה לנו את העיניים, ואסתי (שושן, ש"ג) היא השראה גדולה. לא במקרה היא הגיעה למקום השלישי בפריימריז הדמיוניים שערכנו".
שושן עצמה לא פוסלת על הסף את האפשרות להיכנס בעצמה לפוליטיקה. "אולי ביום מן הימים", אומרת שושן בתשובה לשאלתנו. "הפוליטיקה היא מקום קשוח ורעיל מאוד. אם תהיה הזדמנות ויקראו לי לדגל, אבוא".
עד אז, היא מצפה מהציבור החילוני להירתם ליצירת השינוי המיוחל ושילוב חרדים בחברה הישראלית. "ההנהגה שלנו כיום היא הנהגה שאני מתביישת בה", היא אומרת. "אני מקווה שעשרות אלפים יצביעו למפלגה החרדית החדשה, שליבה במקום הנכון, וזה יהיה איתות אזהרה להנהגה החרדית הקיימת. הם צריכים להבין שהדיקטטורה נגמרה. יבוא יום ותהיה חברת כנסת חרדית בש"ס, ייקח כמה שייקח. אבל גם החילונים צריכים לפתוח את הראש ולהבין שצריך לתת לדבר הזה סיכוי. תנו כוח לחרדים שכן רוצים להתגייס, שכן רוצים שינוי, תפגינו סולידריות".
התרעות פיקוד העורף