זה לא פשוט. העדר ההמלצה, ההוראה ההנחיה שהיו נהוגות שנים רבות לפני יום בחירות לציבור החרדי החסידי להצביע בעד 'יהדות התורה' הוא סימן להתפתחות לא מחמיאה ואפילו מעליבה את מיגזר החרדי, החסידי והליטאי. אין לציבור הזה דמות רוחנית, תורתית סמכותית שמקובלת באופן והיקף מוסכם ברצון ומאוחד. לחסידים אין אדמו'ר, רבי וראש חצר חסידית שדעתו מוסכמת, מקובלת ומייצגת פרקטית גם את החסידים שמחוץ לעדתו שמקיימים את הפסוק "ועשית ככל אשר יורוך".
לציבור הליטאי אין ראש ישיבה אחד שמוכר ומזוהה כמי שהשקפתו בענייני ציבור כמו הצבעה בבחירות מחייבת באופן מובן את מי שנמנים עם עדת החרדים הליטאים. לגדולי תורה ליטאים אין שום השפעה ואפס נוכחות מובילה בחצרות החסידיות. הם אפילו מושא ללעג. בישיבות הליטאיות ובחוגים הליטאיים, לאדמור'ים ולמנהיגי החצרות החסידיות אין שום השפעה ומצדם של האדמורי'ם אין גם נסיון ואפילו רצון להשפיע על תלמידי הישיבות הליטאיות.
בישראל קיימות ופועלות שלוש מועצות גדולי תורה. שתיים "שיכות" לשני הפלגים המרכזיים של 'יהדות התורה' אגודת ישראל ודגל תורה ואחת 'מועצת חכמי ישראל' קיימת כמוסד התורני של מפלגת ש'ס. מישהו שמע איזו דעה, הצעה, המלצה של אחת משלוש מועצות גדולי התורה האלו בנוגע להרכב הרצוי להן של הרשימות לכנסת?
לפי דיווחים שמתפרסמים באמצעי התקשורת, גם אדמור'י החסידות המרכזיים, של גור ובעלזא, מעדיפים הפעם שלא לגלות התערבות ומוערבות מורגשים בהרכב רשימת 'יהדות התורה' שיחשפו את מועדפותם לגבי המועמדים ברשימה.
זה לא משנה כמה מנדטים ישיגו מפלגות 'יהדות התורה' וש'ס בבחירות לכנסת. יש להן בייס קבוע ושמור בציבור החרדי והחסידי. ההתרוצצות, חילוקי הדעות וההתמודדות למקום בטוח ברשימה שאיפיינו את ראשי 'יהדות התורה' רק חשפו את הרמה הנמוכה והמבישה של התנהלות חברי הכנסת של 'יהדות התורה' בשנים האחרונות. התנהלות שלא הניבה אף לא הישג משמעותי אחד בתחום של השפעה על צביון המדינה.
כאמור, לבחירות לכנסת הולכת 'יהדות התורה' כמות שהיא, בלי שום שינוי או חידוש, או פיתוי למצביע החרדי-חסידי. מה שמעניין זה, איך יגיבו מי שנמנים עם בעלי זכות ההצבעה החרדים, החסידים והליטאים. הפעם יש למצביעים האלו תחליף בדמות מפלגת "הציבור החרדי". האם זה ישפיע איך שהוא על דפוסי ההצבעה שלהם?
התרעות פיקוד העורף