ב-1 בנובמבר 1988 הצבעתי לראשונה, וזאת משתי סיבות. מפני שעליתי לישראל רק שמונה חודשים קודם לכן. ומפני שממילא לא מלאו לי 18 בבחירות הקודמות. ירדתי מכבש המטוס בבן-גוריון, צעירונת, תמימה ומתלהבת. רציתי להצביע "כך", ונעלבתי עמוקות כשוועדת הבחירות מנעה מהמפלגה לרוץ. הטרחתי את עצמי לקלפי בקרבת מקום במרכז הקליטה במבשרת ציון והשחלתי לתיבה פתק לבן.
ב-29 במאי 1996, כשאני אמא לשני פעוטות ותושבת חברון, הצבעתי לבנימין נתניהו לראשות הממשלה, ולמולדת לכנסת. ישראל ניסתה לראשונה את שיטת הבחירה הישירה. הצבעה בשני פתקים צמצמה את כוחן של שתי המפלגות הגדולות. מולדת זכתה לשני מושבים, ונתניהו, כזכור, ניצח כמעט על חודו של קול.
מאז חלפו שבע שנים, ונתניהו - שמשקיע מאמצים כבירים במלאכה הפוליטית הפנים-ישראלית - לא עשה דבר וחצי דבר על מנת להחזיר אותי הביתה למפלגתו. אותי ומצביעים כמוני. בוגרי יו"ש, אנשי ימין, דתיים. באף מסר, באף מילה לא פנה אלינו. הפסקנו לשמש כתובת עבור מפלגתו בגלגולה הנוכחי.
הקו השחור
הרשו לי לחלוק על הדעה הרווחת שהחברה הישראלית זזה ימינה אחרי 7 באוקטובר. החברה הישראלית שברה ימינה מוקדם יותר בהרבה. בתחילת העשור השני של המאה הנוכחית בישראל נרקם והתגבש סופית קונצנזוס נגד ויתורים טריטוריאליים משמעותיים ונגד הקמת מדינה פלסטינית. פרדוקסלי ככל שיישמע, דווקא אחדות דעים בפן המדיני גרמה במידה רבה למשבר הפוליטי שפרץ באפריל 2019.
המערכת הפוליטית לא מאפשרת חלל ריק, והחלוקה הישנה לימין ולשמאל התחלפה בחלוקה חדשה. החלוקה החדשה עוברת לאורך שני קווים: האחד - קו ההפרדה האבסורדי, שעדיין לא נמחק, בין "ביבי" ל"לא ביבי". קו ההפרדה השני הוא הקו השחור. החלוקה החדשה בין שני גושים עוברת לאורך הקו השחור.
הימין המדיני נחל ניצחון אידיאולוגי בחברה הישראלית, ומפלגת הדמוקרטים של יאיר גולן היא היחידה שהולכת היום נגד הזרם. נתניהו פועל בכל כוחו על מנת להחיות את הוויכוח של פעם ולהחזיר את הקו הירוק לתודעה הפוליטית של הבוחר הישראלי. מכאן סיסמתו הנבובה "ימין או פלסטין".
הסוגיה המרכזית והעיקרית של בחירות 2026 היא קביעת מסלול. בחירת נתיב. אזרחי המדינה יכריעו אם פניהם למדינה מערבית-דמוקרטית או למדינה תיאוקרטית עם משטר ריכוזי. ארה"ב או רוסיה של פוטין. קנדה או ערב הסעודית. שווייץ או איראן. ולא, אל תגידו לי "אבל תראי את צרפת". צרפת עולה בלהבות דווקא משום שלא ידעה לבלום מהגרים פונדמנטליסטיים.
ייתכן שלא נצליח להגיע להכרעה ברורה. אבל ההכרעה היא לא בין ימין ושמאל. ההכרעה היא בין מדינה יהודית למדינה חרדית.
מה הפלא שהמפלגה איבדה מצביעים כמוני. בוגרי יו"ש שאינם מזדהים עם פרעות הזויות בחסות הממשלה. אנשי ימין שמתנגדים לרפורמה משפטית שנועדה להנהיג משטר ריכוזי. דתיים ליברליים שמתנגדים להפרדה מגדרית במרחב הציבורי.
התרעות פיקוד העורף