המשותף לשתי המפלגות הוא הסממנים האנטישמיים המובהקים. במקרה של די לינקה, יורשתה של המפלגה הקומוניסטית המזרח-גרמנית, מדובר גם בעמדות אנטי-ישראליות ופרו-פלסטיניות בולטות. תפיסת השלטון בברלין בידי די לינקה אומנם איננה מובטחת כיוון שהיא זקוקה לשותפות של סיעות אחרות לשם כך. אלה טמנו לה מארב בהעלאת הדרישה להכרה בזכות קיומה של ישראל. אבל השפעתה האפשרית של מפלגה אנטי-ישראלית מובהקת עלולה להתפשט לאזורים אחרים בגרמניה, והדבר מעורר דאגה, ולא רק אצל הקנצלר מרץ.
מצבה ומעמדה האידיאולוגי של AFD שונים מאלה של המפלגות הימניות בצרפת, באיטליה ובמדינות נוספות, שהתמרכזו מבחינה פוליטית והשילו מעליהן את עקבות האנטישמיות, ואף הפכו בדרך כלל לפרו-ישראליות.
למפלגה הקומוניסטית בגרמניה בשנים שלאחר מלחמת העולם הראשונה היה חלק רב בעליית הנאצים לשלטון ב-1933 מאחר שהם סירבו, בפקודת מוסקבה, לשתף פעולה עם המפלגות הדמוקרטיות במרכז המפה הפוליטית. האם התסריט הזה, האפקט המשולב של שמאל וימין קיצוניים, בשינויים שהזמן והנסיבות גרמו, עלול לשכפל את עצמו?
מברלין לפריז - האם יחסי גומלין בין שמאל קיצוני לאסלאמיסטים הם החזות הפוליטית החדשה והמדאיגה של אירופה?
התרעות פיקוד העורף