זו לא נבואה, משאלת לב או בקשה. זו עובדה שגלויה לכל עין פקוחה ואוזן כרויה: על פי רוב הסקרים ורחשי לב הציבור, בבחירות מחר צפוי להסתיים עידן הביביזם, שיירשם בתולדות ישראל כאחת מהתקופות הקשות והכואבות.
עם השנים, לצד העובדה שנתניהו הוכיח כריזמה שלטונית, ידע רב וחוכמה המגובה בחושים פוליטיים מחודדים, קשה היה שלא להבחין בנהנתנות, בחמדנות, בחוסר האמינות וביהירות שנתניהו הקרין.
ראוי לציין שהיו לנתניהו הישגים לאורך הדרך הארוכה כראש ממשלה וגם כשר אוצר, אבל קשה לשכוח ולסלוח לו על עובדות שלא ניתן להתעלם מהן. נתניהו הפך את הליכוד, שאופיין בעבר בהדר בית"רי, לכת שעניינה שלטון ללא מצרים, ג’ובים ואינטרסים אישיים, תוך התעלמות מצורכי המדינה.
אבל יותר מכל נתניהו ייזכר כמי שפעל בשיטת "הפרד ומשול" ולאורך השנים קרע ופיצל את העם, כשזרע שנאה בין חלקיו, כפי שעשה בין אזרחים יהודים וערבים. נתניהו לא בחל בשום גימיק ותעלול להשגת מטרותיו.
לאורך תקופת כהונתו הארוכה הוא הפך רבים מאלה שעבדו לצידו, ובהם מקורביו – למתנגדיו. זה קרה בעיקר כשהם לא גילו נאמנות חסרת גבולות לו ולמשפחתו. המפנה המשמעותי במנהיגותו ובהתנהלותו אירע לאחר הגשת כתבי האישום נגדו, כשהוא היה מוכן לעשות כל שניתן כדי לבטלם, גם במחיר של הפיכה משפטית-משטרית.
ערב הבחירות הגורליות ביותר למדינת ישראל מיום הקמתה, התחושה בציבור היא שהמציאות הנוכחית אינה יכולה להימשך. הבחירות מסמנות כנראה את סוף דרכו הפוליטית של נתניהו.
התרעות פיקוד העורף