סולברג הבהיר כי החקירה תימשך וכי החשדות חמורים, אך באותה נשימה קבע למעשה שאין בחומר הקיים כדי לערער את התוצאות. כלומר, החקירה עודנה מתנהלת, הראיות טרם נחשפו לציבור והבירור טרם הסתיים, אבל פסק הדין המעשי כבר ניתן: התוצאה נשארת.
אפשר, כמובן, להבין את הצורך למנוע בהלה ציבורית ואת החשיבות שבהגנה על אמון הציבור בהליך הדמוקרטי. אבל האם אין גם חשיבות לכך שהציבור יוכל להיות סמוך ובטוח שהחשדות נבדקו עד תום, לפני שמודיעים לו מה תהיה משמעותם? נראה כי זכינו, ואנו חיים בדור מופלא, שבו רוח הנבואה החלה לנשב שוב על פני הארץ. ברוח זו אעז להתנבא גם אני: סולברג יחליט לבטל את תוצאותיה של קלפי זניחה אחת במדבר, אולי אפילו שתיים, ובכך יוכיח לציבור שהחקירה נשאה פרי, שהצדק נעשה ושהדמוקרטיה ניצחה. את התוצאה הכללית, כמובן, הוא יותיר בעינה, ושלום (זמני) על ישראל.