מצב מטריד: כולם כבר התרגלו לשיקולים הפוליטיים של נתניהו מול איראן | דן פרי

ייתכן שבזמן שאתם קוראים שורות אלה כבר פרצה מלחמה חדשה עם איראן. אני מהמר שלא, עדיין לא. אבל מה שמדהים הוא הקלות שבה האפשרות הזאת מתקבלת בלי שנשאלת שאלה בסיסית: למה בדיוק?

האם מישהו מאמין שבמקרה, עם סגירת הקלפיות כאן ובארה"ב, פתאום יתקבל מודיעין רציני שיחייב עוד תקיפה? האם קיימת אינדיקציה שהתוצאות הפעם יהיו טובות יותר מאשר בעבר? האם יש למישהו ספק שמהלומה נוספת באיראן תשרת את האגו של דונלד טראמפ, אדם מופקר ומושחת, שלא מרבה לחשוב על השלכות, ושבוודאי היא תעזור גם לבנימין נתניהו, שיוכל לטעון שוב שיש כאן מצב חירום?

כמה אנשים כאן פוסלים את האפשרות שאם נצא למלחמה נוספת, אחד השיקולים יהיה התקווה לאלץ את האופוזיציה להצטרף לנתניהו לממשלת חירום? דבר כזה, אגב, ייצור גם תמריץ לכך שהמלחמה תהיה ארוכה.

כמעט שני עשורים של שלטון נתניהו שיבשו לישראלים רבים את התודעה. אם תשאלו אם נתניהו מוכן לפתוח במלחמה קטלנית משום שזה כדאי לו פוליטית, אני משוכנע שרוב הציבור, אולי כ־90%, יגידו שכן. אין לי סקר מקצועי שמוכיח זאת, אבל המדגם שלי רחב.

והרוב מן הסתם כולל רבים מתומכיו. זה בסדר בעיניהם. הם אוהבים שהוא נוכל. הם חושבים שזו ממזריות שאיכשהו עוזרת לישראל, שבעולם מכבדים את זה, שהערבים מבינים רק ככה - דברים מהסוג הזה. המצב הכללי הבעייתי, יחד עם הדומיננטיות של נתניהו במשך זמן כה רב, חברו כדי ליצור תרבות שבה התנהלות כזאת נתפסת כנורמלית.

דיברתי השבוע עם צעיר בן 25, קצין קרבי שעשה המון למען ישראל. הוא מאוד רוצה שנתניהו יעוף. אבל הוא משוכנע שהברירה הכי פחות גרועה בהינתן תוצאות הבחירות היא ממשלת אחדות בראשות נתניהו. זה קשור לערבים, כי הם לא ציונים. מה עם החרדים – הם ציונים? יש לו תשובה: גם אותם הוא לא רוצה. נתניהו בא בחשבון. ניסיתי לשכנע שהוא עושה הערכת חסר עצומה לגבי הנזק שנתניהו מביא. זה נובע לא רק ממדיניות שגויה ושותפים זוועתיים, אלא גם מנוכלות מובנית שקשה למצוא לה אח ורע בעולם (מלבד כנראה הרע שבבית הלבן).

נתניהו תמך בהגבלת כהונת ראש ממשלה לשתי קדנציות, וקרא לאהוד אולמרט להתפטר בגלל חקירות המשטרה כי זה עלול להשפיע על החלטותיו – וכעת נאחז בכיסאו כמו משוגע גם בעת משפט. הוא הבטיח למוטט את חמאס, והזמין את קטאר לממן אותו כי זה מזיק לרשות הפלסטינית. הוא הסכים למדינה פלסטינית, ומתייחס לזה כאל אסון.

הוא הילל את בג״ץ כמרכיב חיוני בדמוקרטיה, והגיש תצהיר שלא יתערב במערכת כדי לחמוק ממשפטו ("מה פתאום?!", הוא היתמם בטלוויזיה), ואז ניסה להפוך את ישראל לדיקטטורה נבחרת. הוא כינה את עצמו ״אבו יאיר״ כדי להתחנף לערבים – וזעק ש״הערבים נעים לקלפיות״. הוא ניסה להקים ממשלה עם רע"מ, ואז עשה את המוות לבנט ולפיד. הוא לחש לרב כדורי ש״השמאל שכח מה זה להיות יהודים״ - ולא מפסיק להטיף לאחדות כאשר הוא מפסיד. ב־2009 טען שהרוב הגושי קובע (וצדק) - היום הוא טוען שהמפלגה הגדולה זה העיקר (שקר מוחלט). זה מייגע ומשגע.

הצעיר נראה סקפטי. הוא היה בן 8 בבחירות המקוללות של 2009 – והוא פשוט לא מכיר דבר אחר. הוא ציני לגבי פוליטיקה בכלל. ניסיתי להסביר לו איך נראים החיים כשהממשלה מורכבת מאנשים טובים, ובראשה עומד אדם ישר. ככתב זר ביליתי שנים רבות בעשרות מדינות בחמש יבשות, ראיתי ממשלות מכל הסוגים, ואינני נאיבי לגבי פוליטיקאים. אבל אני יודע מקרוב שתיתכן הנהגה הגונה וממלכתית. אין זו אוטופיה דמיונית.

לא נערכו לתרחיש

מה שקרה עם איראן בשנתיים האחרונות ממחיש את הבעיה. ביוני 2025 יצאה ישראל למלחמה עם איראן. כעבור 12 ימים טראמפ עצר אותה באמצעות ציוץ, אחרי שארצות הברית תקפה מתקני גרעין בפצצות חודרות בונקרים שרק לאמריקאים יש. טראמפ טען שתוכנית הגרעין האיראנית הושמדה כליל. נתניהו הכריז שהיכולות הגרעיניות והטיליות של איראן הוסגו לאחור "לדורות". טראמפ אפילו טען שאין עוד צורך בהסכם גרעין.

ואז הגיע חורף 2026. המשטר האיראני טבח במפגינים. טראמפ הסתבך בהבטחותיו למפגינים, וכאשר היסס לפעול - ספג ביקורת קשה. נתניהו זיהה פוטנציאל. הרי הוא היה צריך להגיע לבחירות עד אוקטובר, והסקרים ניבאו לו הפסד. הוא גם זיהה שטראמפ מתעניין באפשרות להחליף את המשטר באיראן, ושאם ידחוף אותו לכך ויהיה שותף למהלך, אולי זה יביא לו את הנס. אני מוכן לשקול את האפשרות שהוא באמת גם האמין שיש סיכוי להפיל את משטר האייתוללות, ושאם זה יצליח, הדבר יעזור מאוד לישראל ולא רק לו אישית - כבונוס. וכך החלה המלחמה ב־28 בפברואר.

הייתי בין הרבים ששמחו על חיסול חמנאי וחלק ניכר מהצמרת האיראנית. אבל תהיתי מהי תוכנית היציאה. הערכתי שכנראה קיימת תוכנית לחולל הפיכה בעקבות החלשת המשטר. שייתכן שאנשי ה־CIA ואולי גם המוסד כבר נמצאים בטהרן, מדברים עם גורמים בצבא, ושתוך כמה שבועות אולי נראה קצינים איראנים משתלטים על תחנות הטלוויזיה ומודיעים על משטר חדש.

במקום זאת גילינו במהירות את חסימת מצר הורמוז, שהכניסה את העולם לפאניקה – כי כחמישית מהנפט ומהגז הטבעי הנוזלי הנסחרים בעולם עוברים שם. אף שהתרחיש הזה היה ברור מראש, לא נראתה תוכנית משכנעת להתמודד איתו. טראמפ חיפש מוצא ועצר את המלחמה, ומאז הוא מתחנן להשיג הסכם שיכלול לפחות משהו בתחום הגרעין - משהו שיוכל להציג, אפילו באופן מטעה, כטוב יותר מהסכם הגרעין של ברק אובמה, אשר אותו ביטל בפזיזות ב־2018, בעידודו הנמרץ כמובן של נתניהו.

עננה כבדה

בינתיים האיראנים הוכיחו שיש להם כוח עצום בידיים באמצעות האיום על מצר הורמוז. הם ממשיכים גם להפעיל את החות'ים, המאיימים על נתיב השיט השני היוצא מהאזור, דרך מצר באב אל־מנדב. ונתניהו נשאר כשרוב תאוותו בידו: חמאס וחיזבאללה לא חוסלו, החות'ים בוודאי שלא, והמשטר באיראן נשאר - קיצוני עוד יותר מבעבר.

קשה להאמין לדבר שיוצא מפיהם של נתניהו וטראמפ, ולכן יש להקשיב רק להערכות המודיעין הישראלי והאמריקאי, וממה שניתן להבין - תוכנית הגרעין האיראנית הוסגה לאחור לפחות בחודשים, ואולי בשנים.

אם יש כעת אינדיקציה לכך שהאיראנים מעשירים אורניום בקצב מוגבר, או מתקרבים מחדש ליכולת גרעינית צבאית, רצוי מאוד שנשמע עליה מגורמים אמינים לפני שיוצאים לעוד מלחמה. אחרת, מלחמה חדשה, שבה נישלח שוב למקלטים וייהרגו ישראלים (ואחרים) רבים, תהיה עוד הרפתקה מופקרת - והיא תעמוד תחת עננה כבדה של חשד שהיא נועדה לעזור לנתניהו במשא ומתן הקואליציוני.

נכלוליותו של נתניהו הייתה אמורה לפסול אותו לחלוטין מלכהן כראש ממשלה במדינה שיש לה אתגרים ביטחוניים כמו ישראל. הישראלים צריכים מנהיג שאם ישאלו את הציבור מה הסיכוי שהוא יפתח במלחמה פוליטית, 90% יגידו שאין. אני לא יכול להוכיח את זה, אבל יש לי רושם חזק שזאת תהיה התשובה הגורפת לגבי גדי איזנקוט.

המתח מול איראן מהווה עוד סיבה לכך שאסור לבזבז זמן. איזנקוט חייב לממש את הרוב האפשרי בכנסת, וכך או אחרת - לשלוח הביתה את נתניהו. הציבור ראוי לביטחון שאם פרצה מלחמה, היא פרצה משום שלא הייתה ברירה אחרת - ושההחלטה התקבלה אך ורק משיקולים ממלכתיים, ללא שום קשר לעתידו הפוליטי של ראש הממשלה. רבים חושבים שזה ממש הזוי, והם טועים. זה ייתכן. זה אפשרי. זה חיוני.