לציבור בישראל, או לפחות לחלק ממנו, יש נטייה לשקוע מהר מאוד בדכדוך ולראות את העתיד, פרי ידינו, כעניין שאינו בידינו. זה מתרחש גם בעקבות הבחירות האחרונות. רבים ציפו להכרעה ברורה ומיידית שתביא להחלפת הממשלה. כשהתברר כי הקמת הממשלה מחייבת כמה מהלכים כדי ליצור את השינוי, מיד נפרשה עננת הדכדוך ורבים חשים כי נכנסנו לפלונטר שאינו ניתן להתרה.
לא נוכל לוותר על זהותה של ישראל כמדינה יהודית. ההיסטוריה הכואבת הוכיחה כי ביטחון היהודים, וחירות אישית ולאומית שלהם, יושגו רק במדינה יהודית חזקה ועצמאית. עמדות המפלגות בשאלת חובת הגיוס של צעירי המגזר החרדי השפיעו עמוקות על תוצאות הבחירות. אלה שסימנו את המשך ההשתמטות - הפסידו.
זהו הנושא שעל פיו ייבחנו מפלגות גוש השינוי, וללא כל פשרות של הונאה עצמית. תוספת של 40-50 אלף לוחמים קרביים מקרב המגזר החרדי תוך שנתיים - זה מה שאנו זקוקים לו כדי ליצור שוויון ראשוני בחברה הישראלית.
קיימת בציבור מסה שמוכנה לשינוי, ומה שנדרש הוא יחידים המוכנים להוביל אישית ובאומץ את הדרך. האיחוד בין מנסור עבאס ליואב סגלוביץ’ העלה את רע"ם מחמישה לשמונה מנדטים והוכיח כי ציבור גדול במגזר הערבי מעוניין בשיתוף פעולה מוגבר עם המדינה. פריצת דרך זו תירשם בהיסטוריה של ישראל.