רשימה חלקית בהחלט ולא בהכרח לפי הסדר: "קישקשתא"; "הילדים משכונת חיים", שזכתה לעדנה מחודשת; הסיטקום העברי הראשון "קרובים קרובים"; "זהו זה!", שחזרה בזמן הקורונה ונשארה; "סלם ותעלם"; "פרפר נחמד"; "ערב חדש", שנולדה במלחמת לבנון הראשונה כתוכנית ד"שים והפכה לתוכנית אקטואליה; "הכל אנשים"; "אינטרמצו עם אריק".
בזמן שרכנתי קדימה ושרתי "איים קומבינג מיי הייר", משקפי הראייה העבים שלי התעופפו והתמקמו על הפאה המתולתלת ששאלתי מסבתי ועד אז הייתה שמורה לאירועים חגיגיים. זו עשתה את דרכה מראשי אל הרצפה.
וכך עמדנו ביום קיץ מהביל בכיתה, סוזי מוקטנת בגרסת כרובית מאודה ממושקפת וסוזי סומא עם שיער דבוק לראש מזיעה. זה לא נגמר עד שהגברת המפונצ'רת שרה, כך שהפאה ואני המשכנו עד הסוף.
התשובה הזועמת לא איחרה להגיע במכתב מנומק עם הטענה: "דיזנגוף סנטר הינו ציון מקום בעייתי בשל הספציפיות. מדובר בתוכנית הפונה אל כולם, ולא רק אל תושבי תל אביב". מכאן התגלגל הנוסח החדש עם המילים המוכרות: "Here we are in the center of town".
אני רואה את פרץ הנוסטלגיה סביב האלבום היפה, המושקע והאוהב, ומבינה שאפשר אחרת. בסך הכל אנחנו די סבבה. וגם כשאנחנו לא, יש לנו נוסטלגיה שתזכיר לנו שאנחנו כן.
התרעות פיקוד העורף