בתקופה שבה שימשתי דוברו של הקונסול הכללי של ישראל בניו יורק, נחשפתי מקרוב לחברה האמריקאית ולתהליכים הפוליטיים, הדמוגרפיים והתרבותיים שמעצבים אותה. לצד העבודה הדיפלומטית, הקפדתי על מנהג שמלווה אותי בכל מדינה שאני מבקר בה: להתבונן בפניהם של האנשים ברחוב. בעיניי, אין הרבה דברים שמספרים את ההיסטוריה וההווה של מדינה טוב יותר מהמרקם האנושי שלה. מעין מפקד אוכלוסין אתני קטן.
וכשחייתי באמריקה של ביידן, ראיתי המון פרצופים. אבל כמעט לא ראיתי ״אמריקאים״.
ראיתי הרבה אנשים שמדברים אנגלית, אבל הרבה פחות אנשים שגדלו על האתוס האמריקאי. אנשים שהגיעו לאמריקה, התאזרחו בה בדרך כזאת או אחרת, אבל לא בהכרח אימצו את הערכים שעליהם היא נבנתה. חלקם אפילו מתעבים את מה שהיא מייצגת.
אנחנו גדלנו על אמריקה של “חברים” ו”סיינפלד”. על הגיוון האתני של אליס איילנד, שהתחיל באירלנד ונגמר בפולין. אבל באמריקה של 2022 פגשתי את העולם כולו, ובעיקר את העולם השלישי.
אני זוכר את עצמי מסתובב בסן פרנסיסקו ופשוט נדהם מהפער בין אמריקה שגדלתי עליה לבין אמריקה שראיתי במו עיניי.
כמובן, ניו יורק וסן פרנסיסקו אינן מייצגות את אמריקה שבין החופים. אבל הן בהחלט מייצגות מסות קריטיות של אוכלוסייה, של כוח פוליטי ושל השפעה תרבותית.
ובעיניי, זה מסביר חלק גדול מהשינוי הפוליטי שעוברת אמריקה.
עביר קוואס הפלסטינית, מלט קירוס האתיופית, דריאליזה אבילה שבלייה הדומיניקנית ואל־סייד המצרי. ארבע דוגמאות לפוליטיקה החדשה באמריקה. כולם מחזיקים בעמדות עוינות כלפי ישראל, ומייצגים תפיסת עולם שרחוקה מאוד מהמסורת האמריקאית שהכרנו.
הבעיה אינה צבע העור או המוצא האתני. העניין הוא התרבות והערכים.
אמריקה נבנתה על מסורת אנגלו־פרוטסטנטית. על אתוס מסוים, על תפיסת חירות, על מוסדות ועל מורשת דתית שהעניקה, בין היתר, גם הצדקה תיאולוגית לתמיכה בעם היהודי ובשיבתו לארצו.
לא במקרה הצהרת בלפור הגיעה מבריטניה הפרוטסטנטית. ולא במקרה התמיכה האמריקאית בישראל צמחה, בין השאר, מתוך אותה מסורת דתית ותרבותית.
וכשהמסורת הזאת מאבדת ממספרה באוכלוסייה, גם היחס לישראל משתנה.
מי שלא גדל על האתוס הזה לא רואה בישראל את מה שראו בה דורות של אמריקאים.
אוהבים להציג כל דיון בתיאוריית ההחלפה כקיצוני או כקונספירטיבי. ואכן, יש הבדל בין שינוי דמוגרפי טבעי לבין הטענה שמישהו מתכנן אותו במכוון. אבל אי אפשר להתכחש לשינוי הדמוגרפי והתרבותי העמוק שעברה אמריקה ולהשלכות הפוליטיות שלו.
והמפסידה הגדולה מהתהליך הזה, לפחות מבחינתנו, היא מדינת ישראל. אין באמור להפחית מההשפעה של המערכה באיראן על בחירות האמצע, ושיהיה לנו בהצלחה.
התרעות פיקוד העורף