המיתוס על אירופה שנכבשה על ידי מוסלמים | נדב תמיר

אירופה לא נכבשה בידי מוסלמים. הטענה על השתלטותם ממחזרת תיאוריות ששימשו בעבר נגד יהודים. החיבור לימין הקיצוני מסוכן, והביקורת האירופית על ישראל נובעת ממדיניותה כלפי הפלסטינים, לא מההגירה

נדב תמיר צילום: טל שחר
עקבו אחרינו
מוסלמים בגרמניה
מוסלמים בגרמניה | צילום: REUTERS/Piroschka van de Wouw

בשנים האחרונות הפך משפט אחד כמעט למובן מאליו בשיח הישראלי, בימין האמריקאי ובקרב הממסד הישן של הקהילות היהודיות: אירופה אבודה, המוסלמים כבשו אותה. שומעים אותו בפאנלים באולפנים, קוראים אותו ברשתות, שומעים אותו מיהודים מודאגים ושומעים אותו מנשיא ארה"ב ומראש ממשלת ישראל.

אין דבר שקשה לי יותר מגזענות, אבל הכי קשה לי כשהיא מגיעה מבני עמי. משום שמאחורי המשפט הזה אין ניתוח דמוגרפי, אלא פחד ישן מאוד: פחד מקבוצה שלמה שמסמנים אותה כאויב.

אנחנו כבר שמענו את הטענה הזאת. שוב ושוב בהיסטוריה, מנהיגים, כמרים והוגים הסבירו שהיהודים מסכנים את “טוהר האומה” האירופאית. אמרו שאנחנו מתרבים מדי, שאנחנו נאמנים לאומה זרה, שאנחנו משתלטים על הפוליטיקה והתרבות. אותו ניגון בדיוק חוזר היום, רק שהפעם המוסלמים הם המטרה. עם ששילם מחיר כזה על תאוריות של “השתלטות דמוגרפית” צריך להיות הראשון שמזהה אותן, ולא האחרון שממחזר אותן.

המספרים מספרים סיפור אחר. לפי מכון פיו, המוסלמים מהווים כ-6 אחוז מאוכלוסיית מערב אירופה כלומר - האיחוד האירופי, נורבגיה ושוויץ. בצרפת אחוז המוסלמים הגבוה באירופה והערכות מגיעות לכ-10 אחוז. גם בתרחיש ההגירה הגבוה ביותר, שכיום כבר אינו אפשרי מכיוון שאירופה סגרה את השערים ומונעת הגירה מסיבית, הם יהיו כ-14% ב-2050, פחות בהרבה מהנוצרים ומחסרי הדת.

המוסלמים באירופה רחוקים מלשלוט בפוליטיקה שלה: אין מפלגה מוסלמית שמרכיבה ממשלה במדינה מערב-אירופית כלשהי או שבה הם מהוויים כוח משמעותי. הטענה על השתלטות האסלאם על אירופה אינה נובעת רק מגזענות. היא נובעת גם מהצורך להסביר לעצמנו שהביקורת כלפי מדיניות ממשלות ישראל אינה קשורה בנו ובמעשינו. בעבר הטענה הייתה כלפי האנטישמיות ההיסטורית שנבעה, מהאשמות של הכנסייה הקתולית שלא קיבלנו את ישו ואף גרמנו לצליבתו, אבל במציאות, הכנסייה הקתולית שינתה את עמדתה לגבי האשמת היהודים ובנוסף השפעתה של הדת קטנה והולכת ברחבי אירופה.

כיום הטענה היא על השפעת ההגירה המוסלמית. אולם במציאות ההשפעה הפוליטית הבולטת של ההגירה המוסלמית לאירופה היא דווקא חיזוק הימין הקיצוני. אותו ימין קיצוני שמפלגותיו מצאו בנתניהו שותף. בפברואר 2025 הצטרף הליכוד כמשקיף ל"פטריוטים למען אירופה", המפלגה הראשונה מחוץ לאיחוד שעשתה זאת. בגוש הזה חברות "האיחוד הלאומי" של לה פן,  מפלגת החירות האוסטרית, ווקס הספרדית ואחרות, שישראל החרימה בעבר בשל שורשיהן האנטישמיים.

במרץ 2025 הוזמנו נציגי המפלגות האלה לכנס ממשלתי בירושלים, שעסק דווקא במאבק באנטישמיות. שר החוץ סער הודה שלחלק מהן שורשים בעייתיים, אבל הסביר שמה שקובע הוא מעשיהן כיום. המכנה המשותף ברור: לא אהבה ליהודים, אלא עוינות למוסלמים.

ויש אולי ניסיון להפוך את הביקורת האירופאית על הכיבוש של העם הפלסטיני על ידי שימוש במילה כיבוש במובן אחר. אבל כל מחקר אמפירי יראה שהביקורת של רוב האירופאים כלפי הכיבוש של הפלסטינים אינו נובע מעלייה כלשהיא בכמות המוסלמים ביבשת. האירופאים מייחסים חשיבות גבוהה מאד לדין הבינלאומי ומאד מתנגדים לכיבוש שעכשיו מאיים גם על אירופה בשל האגרסיביות של פוטין והנטישה של טראמפ.

הסיבה שהביקורת האירופאית התעצמה בשנים האחרונות נובעת מהעובדה, שאירופאים חשופים לזוועות בעזה ובגדה שנחסכו מרוב הישראלים על ידי צנזורה עצמית של התקשורת שלנו. בנוסף בעקבות ה 7 באוקטובר ותוצאות התגובה הישראלית יש תחושה גוברת באירופה שמה שקורה בעזה או בגדה לא נשאר שם והוא משפיע על העולם כולו ולכן נדרשת פעולה.

בכל מקרה זה מגוחך להשתמש בהאשמת כיבוש כדי לתאר משפחות שהגיעו לעבוד בגרמניה או ללמוד בצרפת גם אם חלקם משתתפים במחאות ברחבי אירופה על יוקר המחיה וחלקם גם לובשים כפיות ומאשימים את ישראל.

מי שבאמת אכפת לו מהיהדות האירופית צריך להבין שביטחונה קשור לאירופה פלורליסטית, שמגנה על כל המיעוטים. מי שמסמן היום מיעוט אחד כאויב מבפנים לא יעצור בו. ואנחנו, מכל העמים, יודעים את זה הכי טוב. מי שרוצה להמעיט את הביקורת והעויינות כלפינו ממערב אירופה שישמור על ישראל כדמוקרטיה ליברלית ויחתור לסיום הכיבוש של העם הפלסטיני, שהוא הגורם המרכזי לפגיעה במעמדה של ישראל באירופה.

תגיות:
אירופה
/
איסלם