מי יכתוב את ההיסטוריה? הדרישה המוסלמית לשינוי ספרי הלימוד מסעירה את ארה"ב | מור שפירא

נמאס להם להיות "הטרוריסט בספר ההיסטוריה": מצד אחד – הרצון לתקן עוול היסטורי ולמחוק סטריאוטיפים אנטי-מוסלמיים; מצד שני – דרישות לצנזורה, פטור משיעורי מגדר וערעור על המדע ועל לימודי השואה

מעריב אונליין - לוגו צילום: מעריב אונליין
עקבו אחרינו
מתפללים מוסלמים, אילוסטרציה
מתפללים מוסלמים, אילוסטרציה | צילום: רויטרס

במשך עשרות שנים התנהל המאבק הציבורי של המוסלמים בארצות הברית כמעט כולו בעמדת מגננה. בעקבות פיגועי 11 בספטמבר וגלי האסלאמופוביה ששטפו את המדינה, מצאה את עצמה הקהילה תחת חשדנות מתמדת. המרחב הציבורי, ובפרט בתי הספר הממלכתיים, שיקפו לא פעם מציאות עגומה: ספרי היסטוריה ואזרחות צמצמו מסורת תרבותית עשירה לכדי כותרות סטריאוטיפיות על פונדמנטליזם, טרור ומעמד נחות של האישה, לצד התנגדות לעטיית חג'אב. הלך רוח זה תורגם ליוזמות חקיקה תוקפניות מסוג ה-Sharia-Free Act, שהציגו את השריעה כאיום קיומי על הציוויליזציה האמריקאית, והותירו משפחות מוסלמיות בתחושה שילדיהן מסומנים כחשודים מיידיים.

התגובה הקהילתית לא איחרה לבוא: המוסלמים האמריקאים ירדו ממעמד הקורבן הפסיבי והתייצבו בקו החזית של ועדות החינוך המקומיים (School Boards). הזירה התלקחה במדינות כמו טקסס, שם האסלאמופוביה הגואה דחפה את הקהילה להתארגן פוליטית ולקדם מועמדים מטעמה, כדוגמת עאדל מועזב (Adel Moezeb), במטרה מוצהרת לבלום סילופים היסטוריים, לשנות את ספרי הלימוד, לעצב מחדש את תודעת הדור הבא ו"לשמור על מוחות התלמידים".

הדרישה המוסלמית לסילוק סטריאוטיפים נשענת על עיקרון פדגוגי מוכר היטב במחקר החינוכי הבינלאומי. כך, למשל, מכון המחקר הבינלאומיIMPACT-se , החוקר ספרי לימוד ברחבי העולם לפי מדדי אונסק"ו להכלה, שלום ומניעת דה-הומניזציה, מצביע בעקביות על התפקיד המכריע של ספרי לימוד בעיצוב תודעה קולקטיבית. מבחן אוניברסלי זה מלמד, כי הדרישה להימנע מהצגת האסלאם כאלים מטבעו ולהזכיר את תרומתו למדע ולאלגברה אינה פריבילגיה עדתית, אלא יישום של אמות מידה מקצועיות בסיסיות.

התנגשות הערכים: מי מגן על המיעוט מפני המיעוט?

כאן בדיוק נחשפת הדילמה האמריקאית במלוא חריפותה. אותם עקרונות ליברליים של כבוד לזכויות אדם שמגנים על התלמיד המוסלמי מפני אפליה, מחייבים את מערכת החינוך הציבורית לחשוף תלמידים גם לערכים של שוויון מגדרי וזכויות להט"ב. עבור פלגים שמרניים בקהילה המוסלמית, תכנים אלו נתפסים כפריצות מוסרית המרחיקה מן הדת.

התוצאה היא חזית התנגשות ישירה: מחאות הורים הולידו קריאות מעשיות לבלום חוקים המאפשרים לטרנסג'נדרים שימוש בשירותים תואמי-מגדר או השתתפות בספורט מעורב, לצד דרישה נחרצת לזכות סירוב ויציאה משיעורים העוסקים במגדר ובמיניות – מהלך שהובילו פעילים השייכים לארגון CAIR במרילנד ובמישיגן. סביב דגל "הסמכות ההורית", אף נרקמו בריתות פוליטיות אד-הוק מפתיעות בין הורים מוסלמים שמרנים לבין נוצרים אוונגליסטים.

מנגד, המחנה הליברלי וארגוני זכויות האזרח – ובהם ה-ACLU וארגוני להט"ב – מציגים תמונת מראה נוקבת. לשיטתם, מתן פטור גורף משיעורים או צנזור ספרים פוגעים בזכויות היסוד של תלמידים להט"בים, מייצרים סביבה עוינת ומפרקים את תפקידו המרכזי של בית הספר הציבורי כמרחב שוויוני המלמד לחיות לצד השונה. מבחינת המערכת האמריקאית זוהי סתירה בלתי פתורה: מי שמבקש הגנה ממסדית כמיעוט דתי, אינו יכול לשלול בו-זמנית את הלגיטימציה מקבוצות מיעוט אחרות.

קרב הנרטיבים: מהמזרח התיכון ועד לימודי השואה

המתח אינו נעצר בסוגיות מגדר וגולש למחלוקות היסטוריות וגיאו-פוליטיות נפיצות. הורים מוסלמים מביעים חשש כי בהיעדר מעורבותם, ספרי הלימוד יציגו תמונה מוטה שתתמקד אך ורק בסבל היהודי ובמאבק הישראלי, תוך מחיקת הנרטיב הפלסטיני. תחושות אלו גלשו לעיתים להתבטאויות קשות וסטריאוטיפיות בפני עצמן, כגון אמירתו של ד"ר מוחמד עבאסי כי "האיטלקים שולטים בבנייה, האירים באכיפת החוק, והיהודים בחינוך".

מול עמדות אלו, קהילות יהודיות וארגונים חינוכיים משיבים בדאגה עמוקה: קיים חשש כבד שדחיקת לימודי השואה או הצגת הסכסוך במזרח התיכון באופן חד-צדדי תחת אצטלה של "איזון", יכשירו אנטישמיות מודרנית במסדרונות בתי הספר. גם בזירה זו, סרגל המדידה של IMPACT-se קובע חד-משמעית כי מחיקת השואה או אימוץ תיאוריות קונספירציה אתניות מפרים לחלוטין את מדדי אונסק"ו לסובלנות.

ערעור על המדע ובדלנות חינוכית

הסדק מעמיק עוד יותר כאשר הביקורת מופנית כלפי עצם הלגיטימיות של הממסד החינוכי והמדעי האמריקאי. בדרשות במסגדים נשמעת לעיתים שלילה מוחלטת של החינוך הממלכתי, כפי שהמחיש האימאם ג'ון אדרר (John Ederer), שכינה את מערכת החינוך האמריקאית "מושחתת" וטען כי היא נועדה "לשטוף את המוח להורים ולילדים".

הוגים מוסלמים שמרנים טוענים כי לימודי המדעים באקדמיה מעבירים את הצעירים תהליך של חילון, וכי המדע רווי הנחות מערביות המרוקנות את העולם מאלוהים. האימאם תום פאשין אף קרא לבסס שפה מוסרית הנשענת אך ורק על הקוראן – בנימוק ש"מי ששולט במילים שולט בעולם" - לצד קריאה להקמת בתי ספר אסלאמיים עצמאיים ולרכישת כנסיות להסבתן למרכזי הפצת האסלאם (דעוה). מנגד, אנשי אקדמיה, מחנכים ומוסלמים ליברלים וחילונים מתריעים כי בדלנות חינוכית וערעור על המתודולוגיה המדעית יפגעו ביכולתו של הדור הצעיר להשתלב בכלכלה המודרנית, ויחזירו את הקהילה לשולי החברה.

בסופו של דבר, הקרב על לוח הגיר האמריקאי אינו סיפור פשוט של "טובים" מול "רעים", אלא מראה נוקבת המוצבת מול הדמוקרטיה הליברלית כולה. האתגר של ארצות הברית הוא למצוא את שביל הזהב: לתקן עוולות היסטוריים ולמגר סטריאוטיפים אנטי-מוסלמיים, מבלי להיכנע לצנזורה, לכרסום באמת המדעית וההיסטורית, או לפגיעה בזכויותיהם של מיעוטים אחרים החולקים את אותה כיתה.

תגיות:
איסלאם
/
מוסלמים