מי באמת מסכן את מדינת ישראל? לא הערבים | דן פרי

האשמות בתמיכה בטרור צריכות להיענות בתביעות לשון הרע. אסור לאפשר למיתוג הנפשע "תומכי טרור" להתקבע. ישראל זקוקה לערבים כדי לבלום את ההידרדרות המובילה לסנקציות

דן פרי צילום: פרטי
עקבו אחרינו
ראשי הרשימה המשותפת בבית המשפט העליון. מימין לשמאל: אחמד טיבי, סאמי אבו שחאדה ויוסף ג'בארין
ראשי הרשימה המשותפת בבית המשפט העליון. מימין לשמאל: אחמד טיבי, סאמי אבו שחאדה ויוסף ג'בארין | צילום: יונתן זינדל פלאש 90

תוצאות הבחירות הציבו בפני גוש השינוי בחירה בין הקמת ממשלה בתמיכת המפלגות הערביות לבין הישענות על המפלגות החרדיות. השלכותיה של בחירה זו חורגות הרבה מעבר לחלוקת תיקים ונוגעות לעתידה הכלכלי של ישראל, לאופייה הדמוקרטי, ליחסיה עם העולם, ובסופו של דבר גם ליכולתה להגן על עצמה.

בנאום ההסתה שלו ביום השבעת הכנסת ניסה בנימין נתניהו להציג את השתתפותן של המפלגות הערביות בממשלה כאיום על עצם קיומה של ישראל. הוא תיאר שותפים פוליטיים ערבים אפשריים כ"תומכי טרור" ורמז כי מי שמוכן להקים עמם ממשלה משתף פעולה עם כוחות המבקשים להביא לחורבנה של המדינה. המסר שהופנה לגדי איזנקוט היה ברור: קבלת תמיכתן של המפלגות הערביות תהפוך אותו לשותף מוביל לחורבן הזה.

שפה כזאת מסוכנת במיוחד במדינה שבה הסתה פוליטית כבר תרמה לרצח ראש ממשלה. האשמת נבחרי ציבור בתמיכה בטרור היא האשמה בעבירה פלילית, והיא מחייבת ראיות. ראוי שחברי כנסת ערבים שהואשמו האשמות שווא יגישו תביעות לשון הרע נגד האחראים, לרבות ראש הממשלה. על המשטרה לבחון גם אם דבריו חצו את הרף המשפטי של הסתה פלילית. אסור לאפשר למיתוג הקופירייטרי הנפשע "תומכי טרור" להתקבע.

מעבר להרס ולארס שמפיצה הממשלה הנוכחית וראשה, שנראה כחושב שבלפור רשום על שמו בטאבו, תוצאות הבחירות מחייבות בחינה מפוכחת של שתי החלופות הקואליציוניות. ההשוואה מאלפת.

מנסור עבאס כבר הוכיח את נכונותו להשתתף באופן ענייני בממשלת ישראל. דרישותיו העיקריות נגעו לצרכים המעשיים של הציבור הערבי, ובהם תשתיות, חינוך, דיור, פיתוח כלכלי ומאבק בפשיעה. אלה דרישות סבירות מצד ציבור המהווה כחמישית מאזרחי המדינה. אם רע"ם עומדת בארבעת התנאים שהציב איזנקוט, יש להזמין את עבאס להשתתף בממשלה כשותף מלא וכשר. המחיר הפוליטי של הסדר כזה צנוע יחסית, במיוחד בהשוואה לתלות מחודשת במפלגות החרדיות.

האזרחים הערבים הפכו לתורמים חיוניים לכלכלה ולחברה בישראל. נוכחותם בולטת במיוחד בתחום הרפואה, שבו רופאים, אחים ואחיות ורוקחים ערבים ממלאים תפקיד מרכזי במערכת הבריאות. השתלבותם בהשכלה הגבוהה, במשפטים, בטכנולוגיה ובשירותים הציבוריים ממשיכה להתרחב. השקעה נוספת ביישובים הערביים תחזק את הכלכלה הישראלית ותעמיק את השתלבותם בחברה.

לשותפות ערבית בממשלה יש גם חשיבות מדינית מכרעת, דווקא בשעה שישראל ניצבת בפני משבר בינלאומי הולך ומחריף. הרחבת ההתנחלויות בגדה המערבית והכישלון בהתמודדות עם אלימות של קיצונים יהודים תרמו להידרדרות היחסים עם מדינות שתמכו בישראל באופן מסורתי. בריטניה, קנדה ואוסטרליה כבר נקטו צעדי ענישה נגד יחידים וגופים הקשורים לפעילות קיצונית של מתנחלים, והלחץ להרחבת הסנקציות גובר.

הסנקציות יתרחבו לעסקים הפועלים בהתנחלויות, לחברות המקיימות עמם קשרים מסחריים ולמוסדות פיננסיים המספקים להם שירותים יפגעו בחלקים הולכים וגדלים של המשק הישראלי. לנוכח הקשרים העמוקים בין הבנקים והחברות הישראליות לבין כלכלת ההתנחלויות, ההשלכות עלולות להגיע למערכת הפיננסית כולה. גם בארצות הברית, שבה מעמדה של ישראל בדעת הקהל הידרדר קשות בגלל ממשלת הימין-חרדים, גובר הסיכון ללחצים דומים.

בלימת ההידרדרות מחייבת שינוי במדיניות הישראלית: מאבק נחוש בטרור יהודי, הפסקת הרחבת ההתנחלויות, חידוש ההידברות עם הרשות הפלסטינית ושיקום האיזונים והבלמים הדמוקרטיים שנועדו למנוע ריכוז כוח בלתי מוגבל בידי הממשלה. השתתפות ערבית ממשית בממשלה תחזק את אמינותו של שינוי כזה. שרים ערבים בעלי סמכות אמיתית ימחישו לעולם שאזרחיה הערבים של ישראל הם שותפים מלאים בעיצוב עתידה, ויסייעו לשקם את היחסים עם מדינות ערב ועם הדמוקרטיות המערביות.

כאמור, כל הטוב הזה יגיע, פחות או יותר, בחינם.

מנגד, המחיר של תלות מחודשת במפלגות החרדיות עצום. ההנהגה החרדית השיגה מממשלות ישראל לאורך השנים ויתורים מרחיקי לכת, שהשלכותיהם חורגות בהרבה מהמחלוקת סביב הגיוס לצה"ל. סוגיית הגיוס חשובה בהחלט, אולם הבעיה ארוכת הטווח החמורה בהרבה היא החינוך החרדי והיכולת של הדור הבא להשתלב בכלכלה מודרנית.

מספרים גדולים של בנים חרדים מקבלים השכלה מועטה בלבד במתמטיקה, באנגלית ובמדעים. לימודיהם מתמקדים כמעט לחלוטין בלימודי קודש, ולעיתים קרובות מכינים אותם להמשך לימודים במוסדות הנתמכים בכספי ציבור. לרוב הם מסיימים את לימודיהם ללא הכישורים הדרושים להשתלבות בכלכלה הישראלית המתקדמת מבחינה טכנולוגית. התוצאה משתקפת בשיעורי התעסוקה הנמוכים של גברים חרדים, בכושר ההשתכרות המוגבל שלהם ובמשאבים הציבוריים הניכרים המוקדשים לתמיכה בקהילותיהם.

המצב חמור במיוחד לנוכח שיעור הילודה הגבוה במגזר החרדי, העומד על יותר משישה ילדים לאישה, בעוד ששיעור הפריון בחברה הערבית ירד דרמטית בעשורים האחרונים. חלקם של הערבים באוכלוסיית ישראל נותר יציב יחסית, ואילו חלקם של החרדים גדל בפראיות. מערכת חינוך המותירה חלק גדל והולך מהאוכלוסייה ללא הכשרה מספקת לתעסוקה יצרנית יוצרת נטל תקציבי מתעצם, ומערכת הסובסידיות, הפטורים והוויתורים הפוליטיים נעשית יקרה יותר משנה לשנה.

שגשוגה של ישראל תלוי בכוח עבודה משכיל ובעל פריון גבוה, המסוגל לקיים תעשיות מתקדמות, לייצר הכנסות ממסים ולממן את העלויות העצומות של הביטחון הלאומי. המשך המדיניות הנוכחית בחינוך החרדי, והתמיכה הכבירה הנדרשת כתוצאה מכך ממשלם המיסים, פוגעים ביסודות הכלכליים הללו. המצב גם מבטיח שהנהגת המגזר המתנגדת ללימודי ליבה תצבור כוח פוליטי נוסף ככל שאוכלוסייתה גדלה, ותוכל להמשיך לדרוש תקציבים ופטורים כתנאי להשתתפותה בממשלה.

המחיר חורג מן הכלכלה. הגידול הדמוגרפי מגדיל את כוחן של מפלגות הדורשות הרחבת הכפייה הדתית במרחב הציבורי, לרבות הפרדה מגדרית, הגבלות על תחבורה ציבורית ומסחר בשבת והרחבת סמכותם של מוסדות דת על חירויות הפרט. המשך המגמה ישנה מן היסוד את אופייה של ישראל ויעודד הגירה מאסיבית של ישראלים משכילים, חילונים ובעלי ניידות כלכלית, שתרומתם חיונית לשגשוגה של המדינה.

ממשלה שתישען על המפלגות החרדיות לא תוכל לכפות לימודי ליבה משמעותיים במוסדות החינוך של החרדים או לשנות את מערכת התמריצים המעוותת המעודדת טפילות, בדלנות והשתמטות.

הסכנות הכלכליות, החברתיות והדיפלומטיות הללו קשורות ישירות לביטחונה של ישראל. חיל האוויר זקוק למטוסים מתוחכמים, לרכיבים מתקדמים ולשיתוף פעולה בינלאומי. יחידה 8200 והמוסד נשענים על יכולותיה המדעיות והטכנולוגיות של חברה משגשגת המחוברת לעולם. ישראל זקוקה לכלכלה חזקה וליחסים הדוקים עם הדמוקרטיות המתקדמות כדי לשמר את היתרון הצבאי והמודיעיני שלה מול אויביה.

אז מי באמת מסכן את מדינת ישראל?

בפני איזנקוט עומדת בחירה שתעצב את המדינה לעשרות שנים: שותפות עם הערבים שתחזק את הכלכלה ותסייע לשקם את מעמדה הבינלאומי של ישראל, או תלות מחודשת בהנהגה החרדית, שמדיניותה החינוכית והכלכלית מהווה סכנה ברורה ומיידית לשגשוגה וביטחונה.

תגיות:
אחמד טיבי
/
הרשימה המשותפת