ביום שלישי השבוע, בפעם המי־יודע־כמה, תקפה רוסיה מתקן אנרגיה חשוב באוקראינה – למרות הבטחת ולדימיר פוטין לא לתקוף מתקני אנרגיה. התקיפות מצד רוסיה נגד מטרות אזרחיות באוקראינה הפכו שגרה, ולא נראה סוף לתוקפנות של רוסיה נגד מדינה ריבונית. הנשיא פוטין לא מראה סימן שבדעתו לוותר ולהפסיק את התוקפנות ההרסנית שלו נגד אוקראינה ובוודאי שלא לסגת מהשטחים שהצבא הרוסי כבש בתחומה.
התקיפה קיבלה משמעות מיוחדת לנוכח העובדה שהיא אירעה בכוונה תחילה, ביודעין ובהתרסה זמן קצר לפני שראשי שלוש המעצמות – ארה"ב, רוסיה וסין – נפגשו בעיר הסינית שנג'ן במטרה להשתתף במה שבאמצעי התקשורת בארה"ב וברוסיה כבר הגדירו "פסגה היסטורית של מנהיגי המעצמות".
פרשנים נלהבים טוענים שמדובר ב"פסגה שמתקיימת לראשונה אי פעם" ואחדים מהם, במיוחד ברוסיה ובארה"ב, אפילו דימו והשוו את הפסגה לוועידת יאלטה המפורסמת שהתקיימה בפברואר 1945 לקראת סוף מלחמת העולם השנייה. בזמנו התקיימו עוד ועידות פסגה שעוררו עניין רב, כמו ועידת טהרן בדצמבר 1943, שבה השתתפו נשיא ארה"ב פרנקלין רוזוולט, ראש ממשלת בריטניה ווינסטון צ'רצ'יל ונשיא רוסיה יוסיף סטלין. כשנתיים מאוחר יותר, בקיץ 1945, התקיימה ועידת פוטסדאם, שבה השתתפו צ'רצ'יל וסטלין והנשיא החדש של ארה"ב הארי טרומן.
ועידות פסגה אלו ידועות וזכורות בהיסטוריה כאירועים חשובים שניצלו את תוצאות מלחמת העולם השנייה ותבוסת הנאצים ליצירת עולם חדש. האמת היא שהתוצאות המעשיות שוועידות פסגה אלו יצרו לא בדיוק היו חיוביות ורצויות. ועידת יאלטה העניקה לסטלין ולקומוניזם נוכחות חזקה, משפיעה ומובילה שהורגשה כ־70 שנה.
ההשוואה בין הפסגה המשולשת שהתקיימה השבוע בסין לבין ועידות הפסגה הידועות והזכורות מהעבר היא לא מדויקת. אפילו מעליבה. רוזוולט, צ'רצ'יל וסטלין היו ראשי מדינות, מדינאים מנצחים, פוליטיקאים מלאי סיפוק וגאווה שהנהיגו את עמיהם ומדינותיהם באומץ לב, בתבונה ובתחושת אחריות. ראשי המדינות שהשתתפו בפסגה המשולשת השבוע הם אנשים מנוצחים, מוכים פוליטית ובלשון הרחוב לוזרים. לא במלחמות בשטח אלא בהתנהלות אישית, בניצול לרעה של סמכויות ובהצהרות מפוצצות, שכוללות שקרים או במקרה הטוב חצאי אמיתות.
פוטין מוקע רשמית כפושע מלחמה על ידי בית הדין הבינלאומי בהאג. גזר דין שניתן לאחר שהוכח שחיילים רוסים שפלשו לאוקראינה עקרו ילדים מאִמותיהם והבריחו אותם לרוסיה. ראש מדינה עם "תואר" רשמי של פושע מלחמה, שמנהל למעלה מארבע שנים מלחמה נגד מדינה ריבונית ומשגר עשרות אלפי כטב"מים נגד מטרות אזרחיות – הוא משתתף פעיל ומעורב ב"פסגה המשולשת" השבוע. וכן, הוא גם תומך באיראן, ולא רק בהצהרות אלא גם במשלוח של אמצעי לחימה.
שיעור שביעות הרצון מתפקודו של טראמפ הידרדר לשפל של 32%, שפל שאיננו זכור מאז שערוריית ווטרגייט. מה כבר יכול היה טראמפ לומר או להבטיח בפסגה המשולשת?
כזכור, בתקופת כהונתו הראשונה הוא טס במיוחד לגבול קוריאה הצפונית במטרה להצטלם עם קים ג'ונג־און. טראמפ אוהב טיפוסים כאלו. הרודנות המופגנת שלהם, חוסר התחשבותם בצורכי עמיהם, זלזולם המוצהר במוסדות עולמיים. לכן הוא גם אוהב את פוטין ומחזר אחריו בשיחות טלפון.
לפי דיווחים שהתפרסמו לקראת כינוס הפסגה המשולשת, נשיא סין שי ג'ינפינג לא כל כך התלהב לקיים את המפגש. זה לא סוד שהוא לא מכבד ומעריך את טראמפ ואת פוטין, חרף האירוח הלבבי שהעניק להם בשנג'ן. דיפלומטים בכירים במטה הראשי של האו"ם בניו יורק מספרים שעמיתיהם הדיפלומטים הסינים, בשיחות פרטיות וסגורות, מצטטים בשמו של שי ג'ינפינג ביטויי לעג וביטול כלפי טראמפ ופוטין. ההערכות הן שנשיא סין הסכים לפסגה כי לא רצה להיחשף כמי שמפריע ומשבש אירוע תקשורתי.
פרשנים ותיקים בוושינגטון ודיפלומטים בכירים באו"ם טוענים כי אין לבנות על תוצאה משמעותיות מהפסגה. "מי שמצפה לאיזו התפתחות משמעותית בנושא איראן יתאכזב קשות", אמר בשיחה שלא לייחוס סגן ראש משלחת מערבית באו"ם. "לא טראמפ ולא פוטין מצויים במצב ובמעמד בארצותיהם ובזירה העולמית שמחזקים או משפרים במשהו את סמכותם המעורערת לקבל החלטות בעלות משמעות מעשית לעולם החופשי". מבחינה תקשורתית, הפסגה המשולשת הייתה אירוע מפנה. מבחינה מעשית, פרקטית, אין מה לצפות לפירות מהפסגה הזאת.