הוא מג'נגל בכישרון בכל האפשרויות והעיניים שלו על המטרה - ראשות הממשלה | נחמן שי

איזנקוט חייב לפעול במהירות כדי להגיע למטרה – ראשות הממשלה, גם אם זה כולל ויתורים שעומדים בניגוד להשקפת עולמו, אחרת יתחילו לגנוב לו גם חברי כנסת וגם את השותפים לממשלה

נחמן שי צילום: ניר קידר
עקבו אחרינו
גדי איזנקוט
גדי איזנקוט | צילום: REUTERS/Amir Cohen

גדי איזנקוט מנהל מאבק נגד הזמן. זמנו קצוב. אם לא יעמוד בתקופה שניתנה לו להרכיב ממשלה, המנדט יילקח ממנו. הוא יופתע לראות כיצד בנימין נתניהו פועל - או שירכיב ממשלה ב״דרכיו המיוחדות״, או שייקח את ישראל לסיבוב בחירות נוסף ולעוד סיבוב נוסף. מה אכפת לו? את הכסף הוא לא מוציא מכיסו, והעובדה שהמדינה מתרסקת בכלל לא מעניינת אותו.

איזנקוט הוא אדם ישר, מלא כוונות טובות ויכול להיות ראש ממשלה נהדר. העניין הוא שמולו עומד אחד הפוליטיקאים המנוסים והערמומיים ביותר במאה ה־21. לא במקרה הוא שב ונבחר פעם ועוד פעם. הוא משכיל להוציא מן הכובע שלו שפנים, אריות וג'ירפות... אם צריך. תמיד יש שם משהו שאיש לא חשב לפניו, ושאיש לא מאמין שה״כובע״ יכול להכיל, כמו למשל לשוב ולנהל משא ומתן עם המפלגות הערביות ולגנות אותן באותו הזמן באולם שאגאל בכנסת על היותן "תומכות טרור".

הוא מג'נגל בכישרון בכל האפשרויות, והעיניים שלו, כמו תמיד, הן על המטרה בלבד - ראשות הממשלה. את המטרה הזו הוא לא מתכוון לנטוש, בוודאי לא בפיוס, בפשרה ובדרכי שלום. פרשת "גניבת הבחירות" משקפת את הפעילות הגלויה והסמויה של ראש הממשלה, מקורביו ומפלגתו להכשיל את הבחירות ולמנוע את ראשות הממשלה מאיזנקוט. כמו בצל, כל יום מתקלפת שכבה חדשה מהסיפור המסריח הזה, ובכל יום מתגלה כיצד עוד טפח אחד ועוד היבט חסוי בישלו את התבשיל הזה, שלב אחרי שלב.

בשורה התחתונה התברר כי הזרעים ששתל נתניהו במינויי בכירים במדינת ישראל אכן צמחו יפה והם משתלמים; המשטרה, המוסד והשב"כ מתפקדים לפי קריאתו ולפי רצונותיו. הם כפופים ככל הנראה למלך, לא לממלכה. הניסיון להטיל דופי בבחירות חשף את עומק השחיתות שפשטה במערכת הציבורית ובמשטרה עצמה. עובדי ציבור נוהגים לעוות את המידע שבידיהם כדי שישרת את הבוסים שלהם, והמשטרה נוהגת כאילו אין משטרה. היא עושה כל מה שהיא רוצה כדי לרצות את ראש הממשלה, ועד לאחרונה גם את השר שלה, איתמר בן גביר. עכשיו הם קצת שינו את ההיררכיה, אבל הרעיון הבסיסי נשאר אותו רעיון.

אילו המשטרה הייתה חוקרת באינטנסיביות ובזריזות כאלה את מעשי הרצח בחברה הערבית, אילו הייתה משקיעה את המאמצים הנדרשים כדי למנוע את הטבח שמתרחש שם מדי יום, ייתכן שהחברה הערבית הייתה רגועה יותר, בטוחה יותר, וכן גם לא הייתה מתייצבת באחוזים כל כך גבוהים להצביע בבחירות, כך שהרווח של איתמר בן גביר ודני לוי יצא כמובן בהפסדם.

מעשה הרכבת הממשלה הוא מסובך הרבה יותר, וגם החוליה שהולכת איתו ומורכבת מאביגדור ליברמן, נפתלי בנט ויאיר גולן כבר פחות מלוכדת ומאוחדת, ויש בה גוונים שונים ועמדות שונות. מה לעשות, החיים בצמרת אינם קלים. בנסיבות האלה צריך לתת את הדעת כיצד תתבצע העברת השלטון, אם אומנם תתרחש. אחרי שנים ארוכות יתקשו נתניהו וחבריו השרים להעביר את הגה המדינה בצורה בטוחה ושלמה למחליפיהם. כבר ראינו ב־2021 כיצד נהג נתניהו במחליפו, בנט, כאשר הגיע הרגע המכריע לקום מכיסאו ולהעבירו לידיו. לא רק שלא סייע לו, אלא עשה כל מאמץ מהשנייה הראשונה להכשיל אותו.

נתניהו אינו יחיד. שרי הליכוד התרגלו לכוח הגדול שיש לשלטון ולמנעמיו. אין מה להגיד, נעים להיות שר, והחיים מסביבך מסתדרים באורח פלא בדיוק כמו שאת ואתה רוצים. הדילוג לאחור לספסלי האופוזיציה הוא טראומה שקשה לתאר, וכאמור - אחרי תקופה ארוכה בשלטון, הדבר נראה לא אפשרי. לכן אני צופה קשיים ומכשולים גדולים בהעברת השלטון. השרים לא יוותרו בקלות, אם המאבק על "גניבת הבחירות" יסתיים בכישלון, ובג"ץ, כן, בג"ץ, אין מה לעשות, ידחה את כל הערעורים והמחאות.

הם יצטרכו ללכת הביתה, ויחד איתם רבים מבכירי השירות הציבורי, ומעבר להם - רבים מאוד שהיו קשורים אליהם בקשרים פוליטיים, עסקיים ואחרים. וגם הם - הציבור הגדול הזה - ישלמו מחיר, תרתי משמע. התוצאה עלולה להיות מחאה גדולה באותו סגנון שצפינו בו ב־6 בינואר 2021 בארה"ב, אשר הסתיים בפשיטה לתוך בניין הקונגרס ובאיום ממשי ומיידי על הדמוקרטיה האמריקאית. מה שהיה שם עשוי עלול בהחלט להיות פה.

לכן לאיזנקוט, אפילו בתוך שדה המוקשים, אין הרבה אפשרויות. הוא חייב לפעול במהירות. גם אם ידרוך על מוקש כזה או אחר, עדיין הוא יכול לחצות אותו ולהגיע למטרה - ראשות הממשלה. הוא חייב לפעול לפני שיגנבו סביבו חברי כנסת, לפני שיגנבו לו את השותפים שלו לממשלה. הוא חייב יהיה, למרבה הצער והכאב, אני מאמין, לוותר ויתורים שעומדים בניגוד להשקפת עולמו, ל"אני מאמין" שלו ולהבטחות הבחירות. זהו רגע מכריע שבו המטרה מצדיקה את האמצעים, והאמצעים הם קשים, מעוררי התנגדות אבל חיוניים.

איזנקוט נמצא בצומת מכריע, הוא חייב לפעול מהר ובזריזות ולקחת את הסיכונים הדרושים - הוא עשה זאת בשירותו הצבאי, לא פעם ולא פעמיים, והצליח - ולהמשיך הלאה. עכשיו, בקרב הפוליטי, הוא חייב לנהוג בדיוק כך. רוץ, גדי, רוץ.

תגיות:
בנימין נתניהו
/
ממשלת אחדות
/
גדי איזנקוט