אל תאמינו לפיוס בכנסת: המלחמה האמיתית רק מתחילה | רן אדליסט

לכאורה אנחנו בעיצומה של מערכה פוליטית פרלמנטרית בין הקואליציה הנוכחית לגוש השינוי. למעשה אנו מצויים בשלבים מתקדמים של מלחמת אזרחים בין שני מחנות המוּנעים מאידיאולוגיות שונות ובעצם הפוכות

רן אדליסט צילום: אסף קליגר
עקבו אחרינו
מתן כהנא ואמיר אוחנה
מתן כהנא ואמיר אוחנה | צילום: חיים גולדברג, פלאש 90
4
גלריה

מאבק בין תומכי טרור ערבי לתומכי טרור יהודי הוא מאבק אידיאולוגי שמתחפש למאבק פוליטי. בימים האלה, הצד שהפסיד בבחירות תוקף את הצד המנצח בתקווה שהאלימות שהוא מפעיל במגוון דרכים תחולל מהומה שתנצח את תוצאות הבחירות ותאפשר לממשלת המעבר מעבר בטוח למצב חירום ביטחוני. זו חשיבה צינית, ונגזרותיה בשטח הן המבוא לכאוס הביטחוני שהממשלה הנוכחית מייחלת לו.

נתניהו נואם ביום השבעת הכנסת
נתניהו נואם ביום השבעת הכנסת | צילום: חיים גולדברג, פלאש 90

מראש תוכנן ה"מבצע" כסוג של נקמה וענישה קולקטיבית, ובידיעה ברורה שהתוצאה תהיה - כמו אלפי פעולות דומות בעבר - חישול ההתנגדות לטובת מעשי טרור בתמיכת האוכלוסייה. מאחר שאין אדם סביר שסבור שהמבצע אמור לחסל את הטרור, אין דרך להבין את ממדיו אלא כמבוא לשרשרת נפץ שתגרום לבלגן שאמור להפריע למהלך כינון הממשלה הנבחרת. מקיאוולי על סטרואידים ומוח שטני חולני שמתופעל על ידי אידיאולוגיה אמונית משיחית.

אנחנו כאן, הם שם

עד כאן קטטות טקטיות במאבק על מניעת הקמת ממשלה או כינונה. ההתמודדות האמיתית בליבת היצרים האישיים, הכיתתיים והמפלגתיים היא לגמרי אידיאולוגית. התמודדות בין ימין - שבמודל הישראלי הוא מדינת אזרחיה היהודים ובתהליכי גאולה, כלומר הדתה, לבין שמאל ליברלי-דמוקרטי שמקדש חופש ביטוי וקבלת האחר. אין דרך בעולם ששני אלה ילכו יחד, אלא אם כן יגיעו לשביתת נשק מוסכמת והפרדת כוחות לישויות אוטונומיות. או כמו ששנה אברהם ללוט: "אִם הַשְּׂמֹאל וְאֵימִנָה וְאִם הַיָּמִין וְאַשְׂמְאִילָה".

יו''ר מפלגת רע''ם מנסור עבאס במטה המפלגה 2026
יו''ר מפלגת רע''ם מנסור עבאס במטה המפלגה 2026 | צילום: מיכאל גלעדי, פלאש 90

דבר אחר ברור: אם נתניהו ושות' נפרדים מראשות הממשלה, הם צפויים לעמוד מול שלל חקירות, חלקן הגדול פליליות, ואין דרך בעולם שהם לא יתרסקו שם. בחודשיים הקרובים ייחשף הציבור לסדרה אינסופית של תרגילי מנהיגות AI של נתניהו (הוא מכנס את הקבינט!), איומים, הצעות שוחד, פברוק פרשיות - כל הסחורה המסריחה שכאילו התרגלנו אליה.

מסילת ישרים

דוד זיני
דוד זיני | צילום: חיים גולדברג פלאש 90

אין דרך בעולם להסתדר מולם אלא בסבלנות, ניצול הרוב לצורכי חקיקה מיידית וטיפול באירועי זדון אלימים בעזרת הרוב המקווה שהושג, כאשר בן גביר הנהיר את הערבים לקלפי ונתניהו גיבש את החזית הערבית-יהודית בכנסת.

הרעיון הכללי להסיג את מדינת ישראל אחור, לשנים הטובות ההן, הוא פסול מעיקרו. ממשלת הימין הייתה המשך פרוע של הימים ההם. להחזיר עטרה ליושנה פירושו לחזור לתנאים שאפשרו פריחת האגפים המשיחיים, האלימים, המושחתים על מלא.

האמת, אני לא רואה את ממשלת השינוי מתמקדת בשינוי הנדרש. החיים, העולם, הנסיבות וההכרח יביאו אותה אולי אל סיפה של הדרך הנכונה. זו ששוללת לאומנות אלימה לטובת הכלה של האחר. תחילה עם ערביי ישראל, בהמשך מול הפלסטינים. איך זה יקרה בשטח? בואו נדבר אחרי שיהיה ניתן לקנות עגבניות בשכם, לתקן מכוניות במוסכים בג'נין ולרכוש מכשירי חשמל בחברון וברמאללה.

תגיות:
מעריב סופהשבוע
/
מפלגות ערביות
/
יו"ר הכנסת
/
גוש הימין
/
גוש השינוי