כשיו״ר ש״ס אריה דרעי ישב במדבר האופוזיציוני של הכנסת ה־19 וטווה חלומות על קצה של הממשלה ללא חרדים וחזרתו לכס השר, הובילו חברים במשכן הצעת חוק האוסרת על מורשעים בעבירה שיש עמה קלון לכהן כשרים. דרעי, שכבר סיים שבע שנות הרחקה מהפוליטיקה, המתחייבות מהחוק הקיים, היה עסוק בעיקר בהשתלטות חזרה על התנועה ולא הוטרד מהיוזמה הפרלמנטרית. שהרי גם אם היה עובר חוק שכזה, הוא לא היה חל רטרואקטיבית על מי שכבר הורשע ויצא בחוץ.
אלא שהשבוע, עם מחאה ציבורית שתופסת תאוצה, ייתכן שדרעי, שרוצה לכהן כשר פנים ושר דתות בו־זמנית, ימצא את עצמו תחת מתקפה של ממש. ראש הממשלה בנימין נתניהו, אפשר להמר, לא יהיה זה שימנע ממנו לכהן כשר, ומעצמו קואליציה יציבה. ייתכן שיהיה זה דווקא בית המשפט העליון.
יריית הפתיחה נגד מינוי דרעי לשר הפנים שייכת ליאיר לפיד. שר האוצר לשעבר, שמתחיל לתרגל חיים אפורים באופוזיציה, ניגח את דרעי עוד בעימות הבחירות בערוץ 2, אז המליץ לו, כאסיר משוחרר, ללכת לשיקום. דרעי, מצדו, ניצל את האמירה לססמה בקמפיין העדתי שניהל: ״מי אתה שתשקם אותנו״.
״דמוקרטיה היא לא תוכנית כבקשתך״, אומרים בתגובה בש״ס, ״אלה שרוממות הכללים הדמוקרטיים בפיהם בדרך כלל אינם יכולים להתעלם מהחוק ומרבע מיליון מצביעים שרוצים את דרעי בממשלה. מר לפיד, סיימנו לקבל מכבודו הוראות, המדינה סיימה לקבל מכבודו הוראות. שר האוצר הכושל בתולדות מדינת ישראל עדיין מעז להטיף מוסר אחרי שריסק עשרות אלפי משפחות. לאחר שנתיים של הנהגה כלכלית חובבנית, לעם בישראל מגיע הנהגה בעלת ניסיון״.
דבריו של לפיד, שהוסיף וקרא לנתניהו ״אל תפקיר בידי אדם כזה את הקופה הציבורית״, נפלו על אוזניים ציבוריות קשובות. יותר מ־30 אלף איש חתמו השבוע על עצומה שפתחה התנועה לאיכות השלטון, תחת הכותרת ״אריה דרעי מחוץ לחיים הציבוריים״.
״אנו מקווים שהעצומה הזו תשפיע על כמה שיותר אנשים, וכן, יש אפשרות שנלך לבג״ץ״, אומר מנכ״ל התנועה לאיכות השלטון, אלי סולם.
ב־1993 הייתה זו התנועה לאיכות השלטון שעתרה לבג״ץ בבקשה לחייב את דרעי להתפטר מתפקיד שר לאחר שהוגש כתב האישום נגדו. ״בית המשפט העליון הרי רואה את הזכות להיבחר כערך עליון, אבל יש הבדל בין הזכות להיבחר והזכות לקבל אחר כך מינוי של שר״, אומר סולם.
מנכ״ל התנועה מסביר כי ״החוק לפעמים אומר אמירה מסוימת, אבל יש בחינה מוסרית־ציבורית. אדם שגנב, לקח שוחד לכיסו והשחית את המשרד עוד כשהיה מנכ״ל. החוצפה שלו להגיד 'אני רוצה לחזור למקום שבו פשעתי' היא לא נתפסת. התומכים בדרעי מציגים שני טיעונים: אחד שזו רדיפה גזענית נגד חרדים או מזרחים, וזה קשקוש מקושקש. הטיעון השני שהוא שילם את חובו לחברה. אז אנו אומרים בשמחה, שישולב בחברה אבל לא בתור שר. הוא יכול לח־ זור לכל תפקיד אחר. איך הגענו למצב שעבריין חוזר למקום הפשע? אדם שיש לו אישום פלילי לא יכול לחזור כמעט לשום עבודה חוץ מלכנסת. הופכים את בית הנבחרים למקום של פושעים. ראוי שראש כל מפלגה יגיד את זה״.
בכנסת ה־18 הגישה ח״כ ציפי חוטובלי הצעת חוק שלפיה נושא קלון לא יוכל לכהן כשר לצמיתות. ההצעה לא עברה, וכאמור עלתה שוב על שולחן הכנסת ה־19, הפעם ביוזמת ח״כ משה מזרחי. חברי הכנסת אישרו את ההצעה בקריאה טרומית. במקביל ביקש היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין לקבוע תקופה של 14 שנה ולא לצמיתות. בממשלה הוחלט לתמוך בנוסח זה של הצעת החוק, אך הכנסת התפזרה לפני שהחוק עבר.
״לצערי, נבלמתי״, אומרת ח״כ חוטובלי. אגב, מי שהתנגד לחוק שלה, כמה אירוני, היה יו״ר ש״ס דאז ויריבו הגדול של דרעי היום, אלי ישי, ו״גם ליברמן לא היה מוכן ללכת על זה. מדובר בשינוי חוק יסוד והיה צריך את כלל השותפים הקואליציוניים״.
חוטובלי מוסיפה כי ״יש את האסכולה שאומרת שאדם שילם את חובו לחברה, אבל אני חושבת שגם מחוקקים וגם שרים צריכים להיות אנשים שנושאים עמם תעודת יושר. זה חלק מהאינטרס הציבורי. היה ראוי שבישראל תהיה נורמה כזו ורציתי שהיא תוכר בחוק. במבחן התוצאה לא בטוח שהכנסת, כמו שהיא היום, נותנת לאנשים את הרצון להגיע אליה. חבל, כי הרוב אנשים ישרים ובאים לשרת את הציבור״.
בהתבסס על החלטת בג״ץ בעניינו של דרעי מ-1993, שקבעה כי שר שהוגש נגדו כתב אישום לא יוכל להמשיך בכהונתו, הפרופ' למשפטים, חבר הכנסת והשר לשעבר אמנון רובינשטיין מעריך כי בית המשפט העליון יפסול כעת את המינוי.
רובינשטיין אומר כי ״אני מתאר לעצמי שזה לא ייגמר בלי דיון בעליון, ותיאורטית יכול העליון לומר שעברו השנים, אבל אני לא חושב שהוא יאמר את זה ושהשופטים יחליטו כך. זה סיכוי של אחד ל-100 וזו תהיה תוצאה מאוד מוזרה. זה קל וחומר. אם לגבי הגשת כתב אישום, לפני שהאדם הורשע, הורה העליון לראש הממשלה לפטר אותו, קל וחומר שאחרי שהורשע לא יוכל לכהן כשר״. לגישתו של רובינשטיין, מורשע בפלילים ש״שילם את חובו לחברה יכול שיהיה חבר כנסת ויו״ר סיעה, אבל שר לא״.
״אני לא מכיר מקרה דומה לזה. אפילו באיטליה, ברלוסקוני, לאחר שהורשע, לא רק שהופסקה כהונתו כראש ממשלה אלא הוא סולק מהפרלמנט על ידי הצבעה. אני לא מכיר מדינה שבה יש תופעה כזו ולא רוצה שישראל תהיה הראשונה. יש כלל במדינות רבות שאדם שמורשע בעבירה פלילית יוצא מהפוליטיקה לצמיתות״.
״אני מתאר לעצמי שהשיקול הקואליציוני יגבר. וזו אחת הבעיות בשיטה הישראלית, שלא מאפשרת הכרעות. הכל תלוי בלשון המאזניים שנהיית חזקה יותר ממפלגה שקיבלה הרבה יותר קולות ממנה״.
בניגוד לרובינשטיין, פרופ' ברק מדינה, לשעבר דיקן הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית, מעריך כי העליון לא יפסול את דרעי מכהונת שר. ״החוק קובע שאדם לא יוכל לכהן כשר רק אחרי שהורשע בעבירה פלילית ולמשך שבע שנים״, הוא אומר. ״בית המשפט קבע אז שזה לא ממצה וצריך למנוע מאדם לכהן כשר גם מעת שהוגש כתב אישום. קשה לי להאמין שבמקרה הזה בית המשפט יתערב, מאחר ששבע שנים מיום סיום העונש זו תקופה מאוד ממושכת, מה גם שבמקרה הספציפי של דרעי כבר חלפו הרבה יותר משבע שנים. גם אם בית המשפט יגיד שהתקופה הזו לא ממצה, קשה לי להאמין שהוא יפסול״.
את המחאה הציבורית המתרחבת תולה מדינה בססמה ״הוא זכאי״, שליוותה את דרעי לאחר גזר דינו. ״אני מניח שאחת הסיבות לעליהום היא שדרעי ממשיך לטעון לחפותו, ובמובן הזה נוצר קושי ציבורי. אם הוא טוען שהיה בסדר אז, הוא עשוי לעשות את זה שוב״, הוא אומר. ״בכל מקרה, פורמלית קשה לי לראות שיש פה הצדקה לפסילה״.
ההתנגדות למינויו של דרעי לשר הפנים גוברת משום שמדובר באותו משרד שבו סרח. ״אם יש בעיה כללית למנות לשר אדם שהורשע בעבירה כל כך חמורה של שוחד, היא מחריפה כשמדובר בחזרה לאותו תיק שהוא מילא, אם כי אני חייב לומר שהוא מילא בכישרון״, אומר רובינשטיין.
״משרד הפנים רק מחדד את העניין״, אומר סולם, ״אבל התפיסה שלנו היא תפיסה כללית. אדם נתפס כשהוא שלח ידו לקופה הציבורית, למה לתת לו עוד פעם?״.
חוטובלי לא תתנגד למינוי משום ש״גם אם יש עניין של ראוי ולא ראוי, רוב בית המחוקקים לא קיבל את התיקון לחוק, ובמדינת ישראל מה שלא אסור - מותר״.
בכל זאת, חוטובלי חושבת שמפלגת השלטון צריכה לשים דגש על ניקיון כפיים: ״יש אילוצים קואליציוניים, אך מצד שני ראש הממשלה, שבאמת החזיר את בני בגין, צריך להראות שזה חשוב לו. אני לא יודעת מה יחליט בג״ץ, ואני מניחה שיהיו על זה בג״צים״.
״כשליברמן היה בחקירות, תיק החוץ נמסר לידי הליכוד וחיכינו. יו״ר מפלגה לא חייב לשמש כשר, ש״ס היא שותפה קואליציונית. אם לא יו״ר המפלגה, יש הרבה חברי כנסת בש״ס שיכולים למלא את התפקיד - רובם לא הורשעו״.
התרעות פיקוד העורף