לכבוד השבעת הכנסת: כל מה שלא ידעתם על הפרלמנט הישראלי

איזו כנסת כיהנה הכי הרבה זמן? מי היה יו"ר הכנסת שנבחר לראשות הממשלה, מתי היו הכי מעט סיעות ומי נהנה מהקואליציה הכי רחבה. לקראת השבעת הכנסת ה-20, בית המחוקקים מציג נתונים מיום הקמתו ועד היום

מעריב אונליין - לוגו צילום: מעריב אונליין
משכן הכנסת
משכן הכנסת | צילום: CC BY-SA 3.0 Beny Shlevich
3
גלריה

לרגל השבעתה של הכנסת ה-20 מחר (שלישי) מציג בית המחוקקים הישראלי נתונים על הכנסת מיום הקמתה ועד ימינו.

הכנסת שכהונתה הייתה הארוכה ביותר היא הכנסת השלישית, אשר כיהנה ארבע שנים וארבעה חודשים. לעומתה, כהונת הכנסת הרביעית הייתה הקצרה ביותר - שנה ותשעה חודשים בלבד. בממוצע, הבחירות לכנסת נערכות אחת לשלוש שנים וחצי.


מתוך 16 חברי הכנסת שכיהנו בתפקיד יו"ר הכנסת, הייתה רק אישה אחת – ח"כ דליה איציק יושבת ראש הכנסת ה 17.

יצחק שמיר היה יושב ראש הכנסת היחיד שנבחר לאחר כהונתו כיו"ר הכנסת לראשות הממשלה, וראובן ריבלין היו"ר היחיד שנבחר לאחר כהונתו לתפקיד נשיא המדינה.

שבעה יו"רים נבחרו מטעם סיעת הליכוד, שבעה מטעם סיעת העבודה (בכמה כנסות נקראה הסיעה בשמות שונים: ישראל אחת, העבודה-מימד, המערך ומפא"י), אחת מסיעת קדימה ואחד מסיעת אחדות העבודה - פועלי ציון.


הממשלה ה-25 בראשות יצחק רבין והממשלה ה-26 בראשות שמעון פרס הורכבו משלוש סיעות בלבד. הממשלה ה-13 בראשות לוי אשכול והממשלה ה-29 בראשות אריאל שרון הורכבו ממספר הסיעות הגדול ביותר – 10 סיעות.

הממשלה ה-13 בראשות לוי אשכול נשענה על הרוב הקואליציוני הרחב ביותר – 111 חברי כנסת. (ביום הקמתה היא נתמכה על-ידי 75 ח"כים) הממשלה ה-17 בראשות יצחק רבין והממשלה ה-24 בראשות יצחק שמיר נשענו על תמיכת 61 חברי כנסת.

הממשלה שכיהנה משך הזמן הקצר ביותר הייתה הממשלה השש עשרה בראשות גולדה מאיר שכיהנה פחות משלושה חודשים בלבד. הממשלה ה-15, גם היא בראשות גולדה מאיר, כיהנה בתקופה הארוכה ביותר - ארבע שנים ושלושה חודשים.

תגיות:
הכנסת
/
שמעון פרס
/
גולדה מאיר
/
לוי אשכול
/
יצחק שמיר
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף