יו"ר יש עתיד המשיך ותקף את החוק, והזהיר כי עלותו היא מיליונים: "אי אפשר לקרוא לזה חוק הג'ובים כי גו'ב זה עבודה, החוק הזה עוסק בתפקידים ריקים מתוכן. זה לא חוק הג'ובים אלא חוק הלובים, כי מי שיש לו לובי יסדרו לו ומי שאין לו לובי לא יסדרו לו. יש שני שקרים שניסו למכור מעל הדוכן הזה, הראשון הוא שמדובר רק ב-20 שרים אבל אין שום מגבלה על מספר השרים ואנחנו מכירים את השחקנים ויודעים בדיוק מה יקרה. בכל פעם שתהיה בעיה יתווסף עוד שר. השקר השני הוא שזה עולה מיליונים בודדים. עלות שר היא קודם כל הפעילות שהוא מייצר ובסוף זה עולה מאות מיליוני שקלים".
גם ח"כ אחמד טיבי תקף וכינה את הממשלה 'ימין קיצוני': "ממשלה שהתחייבה שלא תעלה על 18 שרים עושה קרקס שלם כדי שמספר המושבים של עור הצבי יהיה לפחות 22. הממשלה הזו תהפוך מממשלה צרה לממשלה צרה צרורה אם המחנה הציוני יצטרפו אליה. הציבור רוצה מח"כ הרצוג התחייבות ברורה שאתה לא מציל אותו, לא היום ולא בעוד חצי שנה. זו ממשלת ימין קיצוני שאפילו ראש הממשלה לא רצה אותה, הוא נסחט ע"י שר אחר שיש לו רק 8 ח"כים והוא סחט אותו עד טיפת עור הצבי האחרונה".
ואילו ח"כ מיכל בירן, סיפרה את סיפורו של השר בלי תיק, בפרפרזה על "הסיפור על האיש הירוק" של יונתן גפן:
אם במקרה אני פוגשת מישהו כזה, אני תכף מספרת לו על "השר בלי תיק".
השר בלי תיק נכנס לאוטו בלי הגלגלים שלו
ונסע בכביש הלא סלול, במהירות, באיטיות, ברעש ושתיקה.
מצד אחד של הכביש ראה השר ים בלי מים
ומהצד השני המון פרחים חסרי ריח מתחת לשמיים.
זה היה יום יפה, והשר בלי תיק שמח ממשכורתו המיותרת ומיום עבודתו העקר.
הוא שר שירים בלי מנגינה ועישן סיגריה בלי עשן מבלי לחשוב על המחר.
ואז ראה השר בלי התיק, ממש סביבו ברחוב, ממהרים אנשים לעבודה, מתרוצצים, עובדים קשה, עניים לרוב.
השר בלי תיק לא הבין איך ומדוע, הרי בעולמו שלו, הכל טוב".