ח"כ עליזה לביא (יש עתיד) הגישה הבוקר (שני) הצעה דחופה לסדר היום של הכנסת, כדי לדון בנושא "גבולות השיח במרחב האינטרנטי", בעקבות התאבדותו של אריאל רוניס, שעבד כמנהל ברשות האוכלוסין.

"במהלך חג השבועות, נחשפנו למקרה הקשה שבו טענה אישה ברשתות החברתיות כי היא סבלה מיחס מפלה בלשכה שניהל אריאל רוניס. האישום הביא לאלפי שיתופים ולכתבות טלוויזיה שבעקבותם שם אריאל רוניס קץ לחייו. המקרה הקיצוני הזה מחייב אותנו לקיים דיון ממשי ומעמיק על גבולות השיח במרחב האינטרנטי", כתבה ח"כ לביא בפנייתה.

לביא הדגישה את הדואליות אודות השיח האינטרנטי: "מחד, הזמינות ברשתות החברתיות מקדמת שוויון כוח ונותנת קול לרבים שלא מצאו מענה חלופי. מנגד, שיח זה אינו מפוקח או מבוקר ולכן יש בו כדי להביא לתוצאות נוראיות וטרגיות".



היא הסבירה כי "על החברות המפעילות את הרשתות לפתח אחריות חברתית ולפעול למציאת פתרונות ודרכי מניעה. במקביל, עלינו לחנך, להגדיר ולהסביר על הכובד והאחריות הנלווית לכל לחיצה על כפתור השיתוף ולנהל שיח ציבורי מעמיק על גבולות הלגיטימיות של התופעה".


במהלך הבוקר, חבריה של האישה שהאשימה בפוסט שכתבה בפייסבוק את רוניס בגזענות כלפיה, הדפו את הטענות נגדה שלפיהן היא נהגה בגסות בעת שהגיעה לקבל שירות ברשות האוכלוסין ולאחר מכן כתבה פוסט כדי לפגוע ברוניס.

״אני מכיר את הבחורה כבר כמה שנים״, אומר מקס מורון, צלם אופנה, ״היא לא אחת שעושה סקנדלים ופוזות. היא בחורה סימפטית ומלאת אהבה, רהוטה ומנומסת. היא עבדה בתחום הספרות, וכרגע מגדלת את שלושת הילדים שלה בתל אביב".

"היא בסך הכל הייתה צריכה להוציא דרכון לילדים. לא תקפה אף אחד. אני חושב שאם זה הידרדר, זה אולי בגלל יותר מדי שיתופים. גם אנחנו, החברים שלה, לא מצליחים להשיג אותה. היא ניתקה את הטלפון".

אחד מחבריה, יוסי לוס, כתב לה אתמול בפוסט: "לי היקרה, אמרו לי שאתם מתכוונים לעזוב את ישראל כי נמאס לכם היחס שאת מקבלת מהסביבה בגלל צבע עורך. מה שכתבת היה לגמרי סביר, והאופן שבו הוא הגיב לכך היה מוגזם בעליל. גם אם הייתה שם אי הבנה, לא יכולת לדעת שלכך הדברים יידרדרו. אם כבר, אז הסיפור שעשתה מכך התקשורת והתגובות של הציבור הרחב הביאו אותו למעשה הקיצוני הזה".

לוס הוסיף: "אבל בכל מקרה, נראה שהוא לא היה מסוגל לסבול את העובדה שהוא או מי מהעובדים במוסד שבו הוא מועסק מואשם ביחס גזעני. העובדה שמישהו לא מסוגל לקבל ביקורת על כך שהוא או מי מהנתונים לאחריותו מואשמים בגזענות היא לא פחות מתמוהה, ובמיוחד בישראל היום. הגזענות פושה בחברה הישראלית מכל עבר ומקבלת צורות שונות, ויחד איתה חוסר המוכנות להתמודד עם ביקורת. זו לא אחריותך בשום צורה".