לעומת זאת, לחזרה לאלימות יהיו השלכות כלכליות שליליות משמעותיות, הן עבור הפלסטינים והן עבור הישראלים במהלך העשור הקרוב, כאשר הכלכלה הישראלית תפסיד כ-250 מיליארד דולר בשל החמצת הזדמנויות כלכליות. התמ"ג לנפש של הפלסטינים עשוי לצנוח בעד 46 אחוזים בתרחיש כזה.
ההערכות הללו הן חלק ממאמץ מערכתי לכמת את העלות והתועלת הצפויים לכלכלה ולביטחון תחת חמישה תרחישים עתידיים חלופיים לסכסוך, בהשוואה להמשך הסטטוס קוו. חוקרי מכון ראנד מעריכים שסביר שהקהילה הבין-לאומית תישא גם כן בעלויות. כמו כן, הם לקחו בחשבון ממדים בלתי מוחשיים, כגון תפישת האיום הבטחוני ושאיפות לעצמאות, ובוחנים כיצד גורמים אלה עשויים להשפיע על המשך הסכסוך והמאמצים לפתור אותו.
"אנו מקווים שהניתוח והכלים שלנו יכולים לעזור לישראלים, לפלסטינים ולקהילה הבין-לאומית להבין טוב יותר כיצד המגמות הנוכחיות מתפתחות ולזהות את העלויות והתועלות של חלופות למעגל ההרסני הקיים של פעולה, תגובה וחוסר פעולה", אמר ס. רוס אנתוני, מוביל במשותף של המחקר ומנהל היוזמה הישראלית-פלסטינית של ראנד.
חישובי העלויות והיתרונות הכלכליים של כל תרחיש התבססו בעיקר על "מחשבון עלות הסכסוך" חדשני. המחשבון מספק ניתוח מפורט של עלויות ותועלות כלכליות עבור כל תרחיש, ומאפשר למשתמשים לשנות הנחות על מנת לחקור טווח רחב של תרחישי מדיניות. בניתוח כל עתיד חלופי, החוקרים הסתמכו על תקדימים היסטוריים, מידע שפורסם בעבר וראיונות עם מומחים לנושא.
התרעות פיקוד העורף