כשקראה את דוח ועדת החקירה של המועצה לזכויות אדם של האו״ם על אירועי צוק איתן שפורסם שלשום, אל״מ (במיל') פנינה שרביט ברוך, ראש המחלקה לדין בינלאומי בפרקליטות הצבאית לשעבר, חשה הקלה. "חלק מהביקורת של הדוח מוצדקת ברמה מסוימת, חלקה לא הוגנת, יש בו ניסיון להיות זהירים בניסוחים.
דוח גולדסטון היה כל כך קיצוני ומנותק מהמציאות, מניפסט חד צדדי, שקשה היה להתייחס אליו כמו אל כלי שניתן ללמוד ממנו ולהסיק מסקנות. הוא למעשה היה כלי מלחמה של הצד השני. הדוח הזה מאוזן יותר, הוא לא טוב ולא משמח, אבל אפשר ללמוד ממנו״.
למה הרגשת הקלה בקריאת הדוח?

"בעבר הייתה תחושה כזאת שככל שהדוח גרוע יותר ויוצא נגד ישראל בצורה חריפה יותר, כך קל עלינו להתמודד איתו ולהסביר שזה דוח שקרי ומופרך, אולם דוח גולדסטון שיצא אחרי עופרת יצוקה הוכיח לנו שאנחנו טועים. למרות שהדוח היה שקרי, מוטה ומופרך, אנשים האמינו לו וישראל התקשתה להתמודד מול ההאשמות שעלו בדוח. לכן היום ברור לי שדוח מאוזן יחסית טוב לנו יותר מאשר דוח גרוע״.

מה אפשר ללמוד מהדוח על צוק איתן?
"רצוי להתייחס לשאלת האזרחים שנשארו מאחור, שעולה בדוח הזה ובדוחות נוספים. זו שאלה מוסרית ורצוי לדון במכלול ההיבטים של הסוגיה כדי שאפשר יהיה לתת לחיילים כלים להתמודד עם הדילמה״.


מנהרה שנחשפה בצוק איתן. צילום: דובר צה"ל
 
אילו כלים?
"חשוב להדגיש שלא כל אזרח כזה מאבד את הגנתו כאזרח רק מפני שהוא לא הסתלק מאזור הלחימה, ומצד אחר במקרה של ספק, לא תמיד יש לאזרח הגנה מוחלטת רק מפני שהוא אזרח. אם ירו מהאזור שבו האזרחים נמצאים לעבר כוחותינו, לא תמיד אפשר להמשיך ולהתייחס לאזרח כאזרח. צריך לראות מה צבאות אחרים עושים במצבים דומים, לבדוק לעומק מתי אתה נוצר אש ומתי אתה ממשיך להילחם, צריך לבדוק איך משפרים את יכולת הזיהוי. לא צריך להיבהל מבדיקה כזאת, הבירור יהיה טוב לנו״.
השאלה הקריטית
שרביט ברוך, היום חוקרת במכון למחקרי ביטחון לאומי, עמדה בראש המחלקה לדין בינלאומי במהלך מבצע עופרת יצוקה ב־2009. פחות מיממה אחרי פרסום הדוח הנוכחי שרביט ברוך אומרת ששאלת האזרחים באזורי לחימה היא קריטית.
הוועדה עסקה באזרחים האלה כשהיא דנה בנוהל הקש בגג, שלפיו במקרה שבבית שהוגדר כמטרה עבור חיל האוויר הישראלי יש חשש להימצאות אזרחים, מתקשרים בטלפון ליושבי הבית ומזהירים אותם מפני תקיפה קרובה. לאחר מכן משגרים טיל קטן בסמוך לבית או על הגג כדי לוודא שהם יצאו, ורק לאחר מכן משגרים את הפצצה. על פי הדוח, צה״ל הזהיר את יושבי הבתים, אבל ראה במי שלא עזב את ביתו כלוחם אף על פי שמשך הזמן בין הפעלת הנוהל לבין ההפצצה היה קצר ולא תמיד היה לאזרחים לאן לברוח.
"מהדוח עולה שחלק מהמבנים שהופצצו היו ריקים, מה שאומר שהאזהרות היו אפקטיביות״, היא אומרת. "צריך להבין שלא תמיד אפשר לתת אזהרה ברורה מפני שלא תמיד ברור לאן הלחימה תתפתח. בקרב יש הרבה אי ודאות, ודברים מתפתחים תוך כדי תנועה. אם אתה מפנה את האזרחים לים, למשל, ואז מתפתחים קרבות באזור הים, האזהרה לא תהיה אפקטיבית, אבל לא תמיד אתה אשם בכך, לפעמים האויב הוא זה שפתח באש דווקא באותו אזור שאליו האזרחים ברחו. התקדמנו מאז דוח גולדסטון. בדוח גולדסטון הטענה הייתה שהקש בגג הוא נוהל לא חוקי. בדוח הזה הטענה הייתה שלא נתנו לאזרחים מספיק זמן כדי לעזוב ולכן הם נפגעו. הקש בגג הוא אמצעי נוסף אחרי כל האזהרות והטלפונים וכדאי לבדוק ולתחקר אותו, אבל לא צריך בשביל זה את הדוח״.
צה״ל באמת לומד, בודק ומתחקר את עצמו אחרי דוחות כאלה?
"הדוח לא חידש משהו שלא דובר עליו לפני כן. ברור שתמיד יש מה לשפר. ביום שנעבוד בצורה מושלמת זו תהיה מציאות פנטזיונרית״.
מה טעון שיפור באופן מיידי?
"חשוב לתעד באופן עקבי כל פעילות. אם יהיה לנו תיעוד מדויק, יהיה לנו מה להוציא החוצה כשיעלו נגדנו טענות שונות. לגבי הלחימה, הפגיעה באזרחים היא נקודה קריטית, צריך לעשות בנושא הזה בחינה נוספת, להכשיר חיילים עוד בשלבי התרגול. הדוח הזה משקף שוב שזה הנושא שעליו אנחנו תמיד נופלים בדוחות בינלאומיים״.

עופרת יצוקה. צילום: קובי גדרון, פלאש 90 
 
להוריד את הלהבות
בדוח הוועדה, שבראשה עמדה השופטת האמריקאית מרי מקגוואן דיוויס, נקבע כי ישראל וחמאס ביצעו פשעי מלחמה במסגרת מבצע צוק איתן בקיץ 2014. הוועדה מציינת בדוח כי ישראל סירבה לשתף פעולה עם החקירה, ונטען גם כי ישראל נמנעה מלספק לוועדה מידע ומנעה מהחברים להגיע לישראל לאיסוף ראיות. הוועדה קובעת כי יותר מ-1,400 פלסטינים נהרגו במהלך הלחימה כתוצאה מאש צה״ל, ומציינים שמנגד, חמאס שיגר קרוב ל-5,000 רקטות, מהן נהרגו שישה אזרחים ונפצעו 1,600.
בין היתר, הדוח עוסק בפעילות של צה״ל ב-1 באוגוסט ברפיח לאחר חטיפתו של סגן הדר גולדין ז״ל, שבעקבותיה הופעל נוהל חניבעל. חברי הוועדה מתחו ביקורת על השימוש המסיבי בתקיפות מהאוויר ומהקרקע במהלך החיפושים אחר גולדין והזהירו כי יש חשד שבוצעו פשעי מלחמה בהתקפות שבוצעו ללא הבחנה ופגעו באזרחים רבים.
על פי הדוח הזה ישפטו אותנו בבית הדין הפלילי הבינלאומי?
"מבחינה משפטית, הוועדה לא בדקה סטנדרט פלילי של מעבר לכל ספק סביר, היא השאירה דברים פתוחים ברמה המשפטית, ולכן על פי הדוח הזה אי אפשר להכין כתבי אישום. התובעת בבית הדין הפלילי הבינלאומי אוספת חומרים ממקורות שונים, ובין השאר היא תבדוק את ההתנהלות שלנו במבצע צוק איתן גם על פי הדוח הזה, והוא יהווה אחד השיקולים שלה אם להגיש כתבי אישום נגד ישראלים. זה בית דין מקצועי, תהיה לנו תמיכה בעולם נגד הגשת כתבי אישום, ולדעתי בסופו של דבר לא יוגשו כתבי אישום נגד ישראלים, וגם אם יהיו כתבי אישום לא נורשע מפני שכעניין של מדיניות לא ביצענו פשעי מלחמה״.
גם לא כשהדר גולדין נחטף, נוהל חניבעל הופעל ועשרות פלסטינים נהרגו?
"פשע מלחמה הוא מצב שבו אתה פוגע במכוון באזרחים או מבצע פעולה בלתי מידתית או שאתה מתעלם לגמרי מפגיעות באזרחים. צריך להבדיל בין נוהל חניבעל לבין מה שקרה בשטח. הנוהל איננו עוסק בפגיעה באזרחים, אלא מדבר על סיכון חייל חטוף. השאלה היא איך פעלנו בשטח בעקבות נוהל חניבעל״.
עשרות ההרוגים לא מעידים שפעלנו בצורה לא נאותה?
"השאלה המשפטית היא אם היקף הכוח שהפעלנו היה בלתי מידתי ברמה כזאת של פשע מלחמה. לדעתי, לא הופעל כוח ברמה כה חמורה של פשע מלחמה. צריך לעשות את האיזונים בין חטיפה של חייל לבין הפגיעה באזרחים. לחטיפה של חייל יש משמעות אופרטיבית צבאית שיכולה להשפיע ולשנות את כל מהלך הקרב. ומצד אחר צריך להבין שהחיילים עושים את האיזונים כשברשותם מידע חלקי בלבד ובתנאי לחץ. האם בנסיבות האלה הפעולה הייתה מופרזת ונבעה מכוונה לפגוע באזרחים? אני חושבת שהתשובה לכך היא שלילית. כשדיברתי עם מפקדים בצבאות אחרים הם אמרו שבנסיבות דומות הם יורים על כל מה שזז בכל מה שיש להם״.
מול בית הדין אנחנו נעמוד, לא מול מפקדים מצבאות אחרים.
"זאת אחת הסיבות לכך שאני חושבת שלא יהיו כתבי אישום נגד ישראל, מפני שאם יוגשו נגדנו כתבי אישום, בית הדין יצטרך לפתוח את ההתנהלות של צבא ארצות הברית וצבא רוסיה וצבא סרי לנקה ועוד צבאות רבים אחרים״.
איך אפשר להתגונן מדוחות כאלה?
"תחקור עצמי ופרסום דוחות שלנו, שיש בהם תשובה ברמה העקרונית, מהווים הגנה די טובה ונותנים מענה לדוחות חיצוניים. אומנם ישראל לא שיתפה פעולה באופן ישיר עם הוועדה, אבל למחברי הדוח היו חומרים של המדינה. חשוב גם להסביר את הבעיות שישראל נתקלת בהן בצורה לא מתלהמת. אפשר להתלהם נגד מועצת זכויות האדם של האו״ם ולהגיד שהם ארגון שעוין את ישראל, אבל רצוי להוריד את הלהבות. בסך הכל הם ניסו להיות זהירים כלפי ישראל, אם לא באמירות אז בנימת הדברים. אפשר גם לעבוד עם גורמים מחוץ לישראל שמבינים את המציאות המלחמתית, כמו דוח הגנרלים שפורסם לפני כשבועיים ותמך בפרקטיקות הישראליות. זה מעמעם את ההשפעה של הדוח גם בתחום הציבורי וגם בתחום של הליכים עתידיים נגד ישראל״.
אולי היה רצוי לשתף פעולה עם הוועדה בצורה יותר כוללת?
"אני לא בטוחה. למרות כל מה שאמרתי, צריך לזכור שמועצת האו״ם לזכויות אדם היא גוף מוטה וקיצוני נגד ישראל. הם קבעו עוד במהלך הלחימה שישראל ביצעה פשעי מלחמה, ועל סמך הקביעה הזאת הקימו את הוועדה. שיתוף פעולה היה מעניק לוועדה לגיטימציה ישראלית ונותן את התחושה שאנחנו מבינים את עבודתה. עם בית הדין הפלילי הבינלאומי רצוי לשתף פעולה מפני ששם הסיכון באי שיתוף פעולה גדול יותר״.
יכול להיות שכשמספרם של ההרוגים הפלסטינים הוא גבוה, אין לנו שום סיכוי לצאת טוב בדוחות?
"גופים של זכויות אדם באמת סבורים שכל הרוג אזרחי הוא תקלה, אנשי זכויות אדם באים מהעולם הזה, וכשיש כל כך הרבה הרוגים מהצד השני קיימת חזקה שעשית משהו לא בסדר וקשה להתמודד עם זה. לא תמיד החזקה הזאת נכונה".
אם וויליאם שאבאס עדיין היה עומד בראש הוועדה, הדוח היה נראה אחרת?
"בוודאי. עם שאבאס בראש הוועדה הדוח היה נראה זוועה. הייתה לו אג׳נדה אנטי-ישראלית מובהקת״.
מה לא הוגן בדוח באופן קיצוני?
"יש שם הנחה שפגענו במכוון באזרחים כשירינו בלילות בזמן שתושבי עזה חגגו בסעודות האיפטאר. מידע אישי, זה לא נכון, זה ממש הרגיז אותי. לדעתי זו אמירה שנכתבה בעקבות לחץ פוליטי. מצד אחד ברור שבוועדה הבינו שישראל לא יכולה לפרוש את המודיעין שלה כדי להתגונן, אבל אם אנו לא עושים את זה, החזקה היא שפעלנו בצורה לא ראויה. הם טוענים שלא שינינו את מטרות הפעולה אף שאזרחים רבים נהרגו. מזה הם מסיקים על כוונה לפגוע באזרחים. זה לא ניתוח לוגי והוא מעיד על חוסר הבנה צבאית. מי שמבין בצבא יודע שאין אפשרות לראות בקרבות את התמונה הרחבה, אתה גם לא יכול להפיק לקחים כשיורים עליך״.