במליאת הכנסת החל הערב (רביעי) מרתון הדיונים ב"חוק הנורבגי" ובחוק ההזנה בכפייה של אסירים ביטחוניים. הדיונים ימשכו ברציפות עד מחר בשעה 16:00, אולם על פי סיכום בין הקואליציה לאופוזיציה תוכל האופוזיציה להודיע בהתרעה של שעה וחצי על הפסקת הדיון ומעבר להצבעה.
האופוזיציה מתנגדת לשני החוקים. לחוק הנורבגי, הקובע כי שר או סגן שר אחד מכל סיעה יוכל להתפטר ולאפשר לבא אחריו ברשימה להיכנס במקומו לכנסת, הוגשו 150 הסתייגויות ואילו לחוק ההזנה בכפייה, המאפשר לרשויות להזין בכפיה אסירים ביטחוניים שובתי רעב, הוגשו 1269 הסתייגויות.
אם כל ההסתייגויות היו נדונות הדיון היה אמור להסתיים רק ביום שלישי בשבוע הבא. היועץ המשפטי לכנסת עו"ד אייל ינון הודיע לאופוזיציה כי אם לא תסכים לקצר את הדיון תתכנס ועדת הכנסת ותחליט על מועד סיום הדיון ועל מועד ההצבעות תוך שבכוונתה לקצר משמעותית את לוח הזמנים.

במגעים שהיו בין יו"ר סיעת המחנה הציוני, מרב מיכאלי, לבין יו"ר הקואליציה צחי הנגבי, סוכם לבסוף כי כל תהליך החקיקה של שני החוקים יסתיים עד מחר בשעה 16:00, אולם האופוזיציה תוכל להכריז בכל שלב על מעבר להצבעה, בהתרעה של שעה וחצי וזאת כדי לאפשר לאנשי הקואליציה שייצאו לבתיהם לתפוס תנומה להגיע בזמן.
"הם יצטרכו לישון עם נעליים", צהלו בסביבתה של ח"כ מרב מיכאלי. החוק הנורבגי הקטן הוא תיקון לחוק יסוד הכנסת והוא מצריך רוב של 61 ח"כים לפחות כדי לאשרו בקריאה שניה ושלישית. הקואליציה נהנית מתמיכה של ישראל ביתנו בהצעת החוק. לעומת זאת כדי לאשר את חוק ההזנה בכפייה מספיק רוב רגיל.
 
"חוק פרסונלי שמטרתו לסדר עוד ג'ובים בכנסת" 

הדיון התחיל ללא נוכחות חברי הקואליציה, שרובם עזבו את המשכן ובאולם נותר רק נציג אחד - השר התורן יובל שטייניץ.
 
חברי האופוזיציה עלו בזה אחר זה והציגו הסתייגויות לחוקים ומתחו ביקורת נוקבת על "החוק הנורבגי". ח"כ מיקי לוי (יש עתיד): "זה לא חוק נורבגי, זה לא חוק שוודי, זה לא חוק דני, זה חוק הג'ובים".
 
ח"כ סתיו שפיר (המחנה הציוני) אמרה: "בסקנדינביה יש ל כך הרבה חוקים נפלאים: חופשת לידה לשנה וחצי, חוק שכירות מסובסדת ומפוקחת לנצח, יש חוק תנאי בריאות נפלאים. ומה מכל זה מביאים לנו? מין חוק נורבגי מגוחך ובזוי שנועד להעניק ג'ובים לחברי הקואליציה.
 
אוסמה סעדי (הרשימה המשותפת): "החוק הנורבגי כביכול אינו אלא חוק פרסונלי".

יו"ר האופוזיציה, ח"כ מרב מיכאלי, אמרה: "זה שקוראים לו חוק נורבגי אנשים חושבים שהוא בלונדיני וכחול עיניים אבל הוא מכוער".

אתמול השלימה ועדת החוקה חוק ומשפט את הכנתו של החוק הנורבגי, המאפשר לשר או לסגן שר אחד מכל מפלגה להתפטר מהכנסת כדי לפנות מקום למועמד הבא ברשימת המפלגה. נוסח החוק עבר שינוי משמעותי: הוא ייכנס לתוקף כהוראת שעה בלבד. כלומר תוקפו יפוג עם פיזורה של הכנסת ה-20. 
כמו כן נקבע, בניגוד לעמדת נתניהו, כי החוק יחול גם על הליכוד ולא תתאפשר במסגרתו "דלת מסתובבת" שבאמצעותה יוכלו שרים להתחלף בתור להתפתר מהכנסת לאורך הקדנציה.
באופוזיציה תקפו את החוק הנורבגי בחריפות. ח"כ מיכל רוזין (מרצ) אמרה בדיון בוועדת החוקה: "זהו חוק פרסונלי לחלוטין שמטרתו הלא מוצהרת היא לסדר עוד ג'ובים בכנסת למועמדים שלא נבחרו, ולשדרג את מעמד סגני השר לכיוון מעמד של שר".
בעקבות אישורו הצפוי של החוק הנורבגי הקטן צפויים כמה שרים להתפטר מהכנסת. נפתלי בנט או איילת שקד יתפטרו לטובת ח"כ לשעבר שולי מועלם רפאלי (הבית היהודי). שר האוצר משה כחלון אמור להתפטר מהכנסת עבור ח"כ לשעבר אכרם חסון. 
בליכוד אמור השר חיים כ"ץ להתפטר מהכנסת עבור המועמדת הבאה בתור ברשימת הליכוד שרון השכל, ואילו ביהדות התורה אמור סגן השר מאיר פרוש לפנות את מקומו בכנסת לטובת ח"כ לשעבר יעקב אשר. החוק קובע כי אם השר או סגן השר מתפטרים מתפקידם בממשלה הם חוזרים לכהן בכנסת ומי שהחליף אותם יפרוש מבית המחוקקים.

בית המשפט יחויב לשקול את מצבו הרפואי והנפשי של האסיר
לגבי חוק ההזנה בכפייה מוצע להסמיך את נציב בתי הסוהר לפנות, בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה, לנשיא בית המשפט המחוזי בבקשה לקבל היתר למתן טיפול רפואי לאסיר שובת רעב, אם ראה, על סמך חוות דעת של רופא, כי בשל שביתת הרעב קיימת אפשרות ממשית שתיגרם בתוך זמן קצר סכנה חמורה לבריאותו של האסיר או נכות בלתי הפיכה. 
הבקשה תוגש רק לאחר שנעשה מאמץ ניכר לקבל את הסכמת האסיר לטיפול. בית המשפט ישמע את האסיר, ככל שהדבר אפשרי בהתחשב במצבו הרפואי, או את בא כוחו, ויביא בחשבון את חוות דעתה של ועדת האתיקה. בקבלת החלטתו, בית המשפט יחויב לשקול את מצבו הרפואי והנפשי של האסיר, הסיכויים והסיכונים של הטיפול המבוקש לאסיר ושל טיפולים חלופיים, מידת פולשנותו של הטיפול המבוקש והשפעתו על כבוד האסיר, עמדת האסיר ונימוקיו, תוצאות טיפולים דומים שניתנו לאסיר אם נתנו, וכן שיקולים של חשש לחיי אדם או חשש ממשי לפגיעה חמורה בביטחון המדינה, ככל שיובאו בפניו ראיות לעניין זה. 
לפי ההצעה, אם ייתן בית המשפט את ההיתר, ניתן יהיה להעניק את הטיפול הרפואי המינימלי ההכרחי לשמירה על חייו של האסיר או למניעת נכות חמורה בלתי הפיכה גם אם האסיר מתנגד לכך. לפני מתן הטיפול ייעשה מאמץ, ככל האפשר, לקבל את הסכמתו של האסיר לטיפול. הטיפול יינתן בנוכחות רופא ויתבצע בדרך ובמקום שיבטיחו שמירה מרבית על כבודו של האסיר. 
במקרה של סירוב מצד האסיר לקבל את הטיפול, יוכל סוהר, לבקשת מטפל, להפעיל כלפיו כוח סביר, במידה הדרושה לצורך מתן הטיפול בלבד. כמו כן, מטפל לא יהיה חייב לתת לאסיר שובת רעב טיפול לפי הסדר זה. ארגון רופאים למען זכויות אדם מתנגד בתוקף להצעת החוק וטוען כי הזנה בכפייה של אסירים שובתי רעב היא בגדר עינוי.