בסטטוס שפרסם ריבלין, בשפה הערבית ובשפה העברית, הוא ציין: "יותר משאני חש בושה, אני חש כאב. כאב על רציחתו של תינוק קטן. כאב על שבני עמי בחרו בדרך הטרור ואיבדו צלם אנוש. דרכם אינה דרכי. דרכם אינה דרכינו. דרכם אינה דרכה של מדינת ישראל ואינה דרכו של העם היהודי".
ריבלין הוסיף: "לצערי הרב, עד עתה נראה שטיפלנו בתופעת הטרור היהודי ברפיון. אולי לא הפנמנו שמולנו ניצבת קבוצה אידיאולוגית, נחושה ומסוכנת שהציבה לה למטרה להרוס את הגשרים העדינים אותם אנו בונים בעמל רב. אני מאמין שככל שנבין שמולנו ניצבת סכנה מהותית למדינת ישראל נהיה נחושים יותר לעמוד מולה ולעקר אותה מהשורש. אסור לתת לטרור לנצח".
מבין המגיבים, היו שכתבו בערבית ובעברית וניצלו את הפוסט כדי לפנות ל"אויב הישראלי". הם ציינו כי "אתם המטרה היחידה והאויב היחיד, הקשר היחיד בינינו לבינך הוא במצב של מלחמה התמידית, יום אחד נפגש בשדה הקרב".
מבין המגיבים, היו שכעסו על הגינוי: "אני מתביישת בך כיהודי, הטעות הכי גדולה היא שנבחרת לנשיא", "למה כשערבים עושים פיגועים כל יום אתה לא מגיב ככה?", "למה לא גינית את רצח משפחת פוגל".