בהודעת הפורום לשוויון בנטל נאמר כי "חברי הכנסת החרדים משתמשים בסחטנות פוליטית על מנת להעביר תיקון לחוק שיטיב עמם עוד יותר, דבר המקומם שבעתיים לאור המצב הביטחוני. בעוד מדינה שלמה נערכת להתמודד עם האירועים, החרדים דואגים לעצמם להטבות נוספות. אסור לתת לכך יד".
כינוס החרום היום נערך על רקע דרישת המפלגות החרדיות לממש את הסעיף בהסכם הקואליציוני בין מפלגות הליכוד ויהדות התורה, בו נכתב כי חוק שירות ביטחון יתוקן. על פי חוק השיוויון בנטל שאושר בכנסת הקודמת, אם החרדים לא יעמדו ביעדי גיוס שהוצבו ביולי 2017, יוטלו עליהם סנקציות פליליות וחוק שירות ביטחון יחול עליהם באופן אוטומטי. החרדים דורשים שאם יעדי הגיוס לא יושגו, חוק שירות ביטחון לא יחול אוטומטית אלא שר הביטחון או ועדת החוץ והביטחון יכריעו כיצד לנהוג.
פרק הזמן שבין חקיקת החוק הקודם ועד ליולי 2017 מוגדר כתקופת הסתגלות ולאחריו מתחילה תקופת הקבע של יישום חוק השיוויון בנטל. החרדים דורשים למתוח את תקופת ההסתגלות בשלוש שנים עד יולי 2020 ורק אז, בעוד חמש שנים, להתחיל את תקופת הקבע של היישום.
ראשי המפלגות החרדיות נפגשו שלשום בכנסת עם ראש הממשלה בנימין נתניהו לדון כיצד לקדם את תיקון לחוק הגיוס כפי שסוכם בהסכם הקואליציוני, וכהמשך לפגישה שהתקיימה עם שרת המשפטים איילת שקד בשבוע שעבר. באותה פגישה דרשו החרדים לקדם את תיקון החוק במקביל לאישור התקציב.
בפגישה עם נתניהו השתתפו שר הביטחון בוגי יעלון, שרת המשפטים איילת שקד, יו"ר ש"ס השר אריה דרעי, סגן שר החינוך ח"כ מאיר פרוש, ויו"ר ועדת הכספים ח"כ משה גפני. עוד השתתפו, היועץ המשפטי לממשלה יהודה ויינשטיין והיועץ המשפטי למשרד הביטחון, אחז בן ארי.
במהלך הפגישה הציעה שרת המשפטים הצעת פשרה לפיה, אם החרדים לא יעמדו ביעדים, הסנקציות הפליליות לא יחולו אוטומטית - אלא בכפוף להחלטת שר הביטחון. באתר חדרי חרדים דווח כי המטרה בהצעה זו, היא לעבור מבחן בג"ץ, בכך שהסנקציות הפליליות לא יבוטלו לחלוטין. עוד דווח כי החרדים דורשים גם לבצע שינוי בעניין תקופת ההסתגלות.
התרעות פיקוד העורף