עוד סיפרה גלאון: "שריד היה חברי משנת 1984, כשעזב את מפלגת העבודה והפכנו שותפים לדרך. מאז הוא ליווה מקרוב אין ספור רגעים משמעותיים בחיי ובדרכי הפוליטית. זוהי אבדה כבירה למדינה כולה, ומעבר לזה, אבדה אישית שמילים לא יוכלו לתאר. כשיוסי עלה לדבר, החדר היה משתתק, וכשהיה מוציא לפועל את תכניותיו, דבר לא עמד בדרכו להישג. יוסי אהב את ישראל ואהב את הישראלים, ואת האהבה שלו הוא תרגם לעבודתו כשר חינוך חברתי, שחילק את התקציבים באופן הוגן והיטיב עם הפריפריה, השקיע במגזר הערבי ובלימודי האזרחות והדמוקרטיה".