שריד היה מראשי מחנה השמאל בישראל, ומדובריו הבולטים, החריפים והנחושים ביותר. בשנים האחרונות, מאז פרישתו מהפוליטיקה, עסק בכתיבת טורים לעיתון, הוציא ספר שירים ובחודשים האחרונים הגיש את התכנית "המילה האחרונה" בגלי צה"ל.
פוליטיקאים רבים בעבר ובהווה הגיעו לחלוק כבוד אחרון שריד, ביניהם, ראשת מרצ זהבה גלאון, חבר הכנסת אילן גילאון, ח"כ מיקי רוזנטל ועמיר פרץ מהמחנה הציוני, ח"כ אחמד טיבי (הרשימה המשותפת), חברי הכנסת לשעבר ממרצ חיים (ג'ומס) אורון, רן כהן, יוסי ביילין, מוסי רז ונעמי חזן. ומפלגת העבודה משה שחל ורען כהן. גם חברי הכנסת לשעבר אברהם (בייגה) שוחט ועמרם מצנע הגיעו. גם יריבים פוליטיים של שריד הגיעו, בהם השר סילבן שלום והשר לשעבר עוזי לנדאו.
מלבד חברי הכנסת, הגיעו גם חברים ועיתונאים שהיו עמיתיו של שריד למקצוע, ביניהם חברו הקרוב קריית שמונה, מנחם הורוביץ, שהגיש איתו בחודשים האחרונים את "המילה האחרונה" בגלי צה"ל. גם אלכס אנקי והזמר ניסים גרמה ועוד כחלה שעברו כברת דרך עם שריד שהחל את דרכו בקול ישראל.
לדבריו, "יוסי שריד חינך את כולם, באופוזיציה ובשלטון, חינך כשהלך לגור בקרית שמונה המופצצת והמקופחת, ובמרגליות. חינך כשפרסם מאמרים שנונים. הוא עשה זאת מתחילת דרכו ועד הפסקה האחרונה במאמרו האחרון, שפורסם ממש ביום מותו. לא מחנך של מתק שפתיים, אלא מחנך עם אירוניה, עם ספקנות, עם ביקורת וגם עם ביקורת עצמית. הוא היה מחנך בחוג משפחתו. משפחתו, שאותה אנחנו מחבקים היום".
"הוא נכנס אל חיי הציבור ויצא מהם בלי לעשות לביתו, נכנס רזה מאוד, ויצא כעבור הרבה שנים גם כן רזה מאוד. קולו ליווה אותנו תמיד, קול שהזכיר לכולנו את האמת הפשוטה, שאין שום ניגוד בין הצדק לתבונה המדינית. אין שום ניגוד בין אהבת ישראל והצדק. קול ששינן לכולנו כי עוול מוליד עוול, איוולת מולידה איוולת, קנאות מובילה קנאות. בחג האור אנחנו נפרדים מאיש שהפיץ אור, שעד יומו האחרון האמין שהאור מגרש את החושך".
עוד אמר עוז: "לא לי לדבר בשמו של יוסי, אבל אגיד משהו בשמי. הציבור שלנו בשום פנים, בשום אופן, אסור לו לראות את עצמו כאחרונים על החומה או עולם הולך ונעלם. המאבק ההיסטורי על השלום, על התבונה, החל הרבה מאוד לפני שבאנו לעולם ויימשך גם אחרינו. הטרגדיה עם הפלסטינים היא פצע מדמם, אבל אי אפשר לקחת מקל גדול ולהרביץ לפצע מדמם כדי שיפסיק לדמם. אפשר וצריך לרפא את הפצע הזה. גם הפצע החברתי, שטיפת המוח, ההסתה, העוול. הכל ניתן לריפוי. לעולם לא נקבל את הטענה הכוזבת שאהבה ופשרה סותרת את היהדות. מעולם לא נקבל את הטענה שמי שלא שונא ערבים וגויים, לא אוהב את עם ישראל. את הטענה הדמגוגית, מי שמתעלם מזכויות הזולת, אוהב את ארץ ישראל. לעולם לא נחשוב שהמציאות הסוגרת עלינו היא בלתי הפיכה. לא עלינו לסיים את המלאכה, יבואו אחרים"
יו"ר מרצ, זהבה גלאון סיפרה על שיחתה האחרונה עם שריד: "יוסי צלצל אליי ביום שישי האחרון ושאל מה נשמע זהביצ'קה, מה הסיפור הזה שהנשים תשלם מזונות, אני רוצה להתייחס לכך בתוכנית שלי. כל סוגייה קטנה כגדולה, חדרה את השריון השרידי שלו ונגעה בו. היו לנו הרבה מאוד שיחות על המצב והמקום הזה. אבל השיחות הבלתי נשכחות, היו על המשפחה שלו, וקצת על שלי, על כמה הוא אוהב את דורית, כמה שהוא גאה בילדים ובנכדים שלו.
"ב-84 אמרו לנו שהכוכב הגדול יוסי שריד מגיע למשרדי מרצ, הוא נכנס עם רגל שבורה, מדדה וכל מה שאמר לנו זה 'אני צריך שולחן קטן'. עברנו עליות ומורדות פוליטיים. הוא הפך להיות לא רק שותף לדרך, אלא גם חבר. אני כואבת את הליכתו של יוסי. הגעתי ביום שישי לוושינגטון, פרקתי את המזוודה, שמעתי שהוא נפטר וחזרתי. מנהיג השמאל, מורה הדרך העקבי שלנו, עם כל הדרך ועם כל הביקורת, אהב את ישראל למקום טוב יותר.
מילים אינן יכולות להכיל את יוסי שריד. הוא היה כישרון ענק של כתיבה. הוא היה מנקד כל משפט שלו, וכשהיה עולה לנאום בכנסת, המליאה היתה משתתקת, ובשפתו המושחזת הוא הראה ערכים. הוא לא היה רק איש של מילים, אלא גם של מעשים. הוא התנגד למלחמת הלבנון הראשונה, כשהיה חלק ממשלת רבין, זה כמעט עלה לו בחייו. הוא לא זגזג לרגע, לא שם שכפ"ץ או מסיכה. הוא היה פוליטיקאי נקי כפיים. הוא הזיז משאבים מהמרכז ומהקיבוצים לעבר הפריפריה, והשווה את הכספים עבור המגזר הערבי. הוא היה סוג של עובד סוציאלי בנשמתו. כל מי שצלצל אליו, הטלפון שלו היה פתוח עבורו. הוא לא ידע אם הם יצביעו בעדו או לא, זה לא עניין אותו. אבל הוא היה שליח ציבור אמיתי, אני זכיתי למורה. הוא הקדיש את חייו למאבק נגד מציאות שאנחנו הופכים להיות מדינה סגורה, משיחית, שמובלת על ידי ממשלות שזורעות פחד. יוסי בדבריו ובמעשיו, נאבק עבור מדינה מחנכת, חילונית, שוחרת שלום, שוויון ואהבה.
"הוא כתב: 'מרצ רלוונטית יותר מאי פעם. בלי מרצ אין שמאל, רק ימין, שימו במדבר דרך'. כמי שעומדת בראשות מרצ, המילים שלו הם צוואה עבורי. אני מבטיחה שנמשיך להיאבק על המדינה הזאת, נסמן דרך במדבר. תודה יוסי, על הכל, נוח על משכבך בשלום".