האם העובדה שלראש הממשלה בנימין נתניהו ולרעייתו יש וילה בקיסריה ובית פרטי ברחוב עזה בירושלים היא עניינו של הציבור? האם זכותו של הציבור לדעת שיו"ר האופוזיציה יצחק הרצוג מחזיק בקוטג' בשכונת צהלה בצפון תל אביב, בדירת חדר בחיפה ובקרקע בשכונת הגוש הגדול בצפון תל אביב? והאם פרסום העובדה שחברי הכנסת איציק שמולי וחיליק בר (המחנה הציוני) גרים בשכירות תורם לדמוקרטיה או שמא מדובר בחדירה בוטה לפרטיות? בפרויקט "100 ימים של שקיפות" - פרויקט במימון המונים שנועד לדווח מה חברי הכנסת שלנו עושים מחוץ למשכן ומבקש לכפות על נבחרי העם יתר שקיפות כדי שהם "יזיעו ויחשבו פעמיים לפני שישרתו אינטרסים צרים" - סבורים שזו לא רק זכותו של הציבור לדעת, אלא אף חובתו.
ביתו של ראש הממשלה נתניהו בקיסריה
ביתה של חברת הכנסת ציפי לבני בשכונת רמת החייל
בימים אלה השיק הפרויקט תערוכה, ובה צילומי כ־60 בתים ודירות שבהם מתגוררים שרים וחברי כנסת. הצילומים הוצגו ב"קונגרס החברתי השני" שנערך לאחרונה, וכעת אף הועלו לאתר האינטרנט של הפרויקט. "מי שרוצה לקבוע איך המציאות שלי תיראה, חייב לוותר על חלק מהפרטיות שלו", אומר ל"מעריב המגזין" תומר אביטל, עיתונאי עצמאי, תחקירן וסופר שייסד עם קבוצה של פעילים נוספים את מיזם השקיפות וגייס לצורך כך 160 אלף שקלים באמצעות מימון המונים. אביטל, בעברו כתב כלכלי בכנסת מטעם אחד העיתונים, עוסק בתחקירים הנוגעים לסוגיות של מינהל תקין ושקיפות, ויזם את הפרויקט אחרי שנים של היכרות עם הכנסת לפני הקלעים ומאחוריהם.
איך נולד הרעיון של צילומי בתי השרים וחברי הכנסת?
"במשך השנים הבנתי שנבחרי הציבור לא חייבים להגיב לי על כל שאילתה ולא צריכים לתת דין וחשבון על מה שהם עושים עם הכסף שלי ושלך. התברר לי שהם לא חייבים לדווח מה הם עושים בזמן שהם צריכים לשרת אותנו, והם לא חייבים לדווח את מי הם משרתים באמת. אנחנו מבקשים להרגיל אותם לנורמות אחרות, ולדעתי תשובה לשאלה 'כמה דירות יש לך' היא חלק מהשקיפות הנדרשת מנבחר ציבור".
מה אתה יכול ללמוד מהעובדה שאחד גר בווילה, השני בקוטג' בעיירת פיתוח והשלישי בדירה שכורה בלוד? זה לא פופוליזם זול?
"ניתן להגדיר את התערוכה כפופוליסטית. האמת היא שגם אנחנו חושבים ככה. למה? כי ככה הרגילו אותנו. כי לימדו אותנו להתמקד בנאומים, בהתבטאויות של חברי כנסת וכיוצא בזה. אבל תחשוב על זה רגע: יש 120 אנשים שהענקנו להם זכויות רבות, בהן הזכות הגדולה מכל - לעיצוב המציאות שלנו. לצדה צריכות להיות גם חובות. למשל, פתיחת צוהר למצבת הנכסים שלהם, מצבת שעשויה להשפיע על התנהלותם. כנבחרי הציבור שלנו, זה צריך להיות מובן מאליו שהמידע על אודות מקום מגוריהם יהיה פומבי. אחרת איך נמחה בצורה חוקית מול ביתם? איך נבין מאיזה רקע הם מגיעים או את הפער בין הצהרותיהם לסגנון חייהם?".
מותר לחבר כנסת שיהיו לו נכסים. יש לך בעיה עם חברי כנסת עשירים? אתם מעדיף חברי כנסת עם משכנתה ועזרה מההורים?
"בוודאי שאין לי בעיה עם חברי כנסת עשירים, אבל יש לציבור זכות לדעת מאיזו נקודת עושר נבחרי הציבור מקבלים את החלטותיהם. אין שום בעיה עם חבר כנסת עשיר. יש בעיה עם חבר כנסת מסתיר, כמו למשל נבחרי ציבור שמחזיקים בסתר דירות להשקעה ומצביעים על חוקי דיור".
ומה המסקנה שלך מפרויקט צילומי הבתים והדירות של נבחרי האומה?
"כשאני מסתכל ממעוף הציפור על התערוכה שלנו, נחמץ לי משהו בלב. איך נהיה ברור מאליו שהמנהיגים שלנו גרים בטירות? שלראש הממשלה אחוזה ענקית בקיסריה? שיו"ר הכנסת גר בבית רחב מידות של זוגתו בהרצליה פיתוח? שנציגי מעמד הביניים מייצגים אותנו מרמת אביב ג' ושאנשי ארץ ישראל השלמה מצמרת הבית היהודי מכונסים בשכונות היוקרתיות במרכז? קודם שיצאנו לשטח לצלם, פנינו לחברי הכנסת ושאלנו: 'כמה דירות יש לכם'. ברוב המפלגות סירבו לענות על השאלה, למעט מרצ והערבים. כשאני מסתכל למשל על הפרלמנטרים המצוינים של סיעת יהדות התורה, שחיים בדירות צנועות כמו רוב אזרחי המדינה, אז אני חושב לעצמי: אולי כן היה חשוב לצלם את התערוכה".
אור השמש יחטא
"לאחר מיפוי של כלל חברי הכנסת, שוטטנו ברחובות באמצעות Google Street View, ליקטנו צילומי עיתונות של צלמי 'דה מרקר' באישור המערכת ופנינו לעוקבים אחרינו בפייסבוק", מספר אביטל כיצד קרם הפרויקט עור וגידים. "תומכי '100 ימים של שקיפות' יצאו וצילמו בעצמם את בתי חברי הכנסת שגוגל לא הצליחה להגיע אליהם. על מנת להגן על פרטיותם של חברי הכנסת נדגיש כי לא ציינו בשום מקום ברשת או בתערוכה את כתובתם המלאה".
מלאכת איסוף התמונות נעשתה בשיתוף "הקונגרס החברתי", המאגד 20 ארגונים הפועלים למצוא פתרון למשבר הדיור. בין הפעילים שהשתתפו בהוצאת המיזם לפועל היו מיכל פורת שניצחה על המערכה בשיתוף עם יובל שטלריד מ"הקונגרס החברתי", וגיא זומר שיצר מפה שמסכמת את הממצאים. "לצד כל תמונה בתערוכה הצגנו את הצהרת ההון של חברי הכנסת, כפי שהם בחרו לחשוף בפנינו", אומר אביטל. "חלקם הסכימו וחלקם סירבו. למעשה רוב חברי הכנסת בחרו להשאיר את הצהרות ההון המלאות, שאותן התבקשו להגיש עם כניסתם לתפקיד, להעלות אבק בכספתו של יו"ר הכנסת".
כיצד חברי הכנסת הגיבו לפרויקט?
"התגובות שהגיעו מחברי הכנסת היו חלוקות. להפתעתנו, חלק לא מבוטל מהם בחר לשתף פעולה. הם עזרו לנו לאמת שאכן מדובר בבתיהם, וחלקם אף הציעו לצלם בעצמם את הנכס. חלק נרתעו ושלחו את הדוברים שלהם לגשש ולנסות להבין מה בדיוק אנחנו מנסים לעשות. הוטחו בנו לא מעט האשמות של חדירה לפרטיות ומציצנות. אני לא רוצה לפרט, אבל היו שהתנגדו בתוקף לכך שנצלם את בתיהם. אלא שצריך לזכור כי בסופו של דבר לא מדובר בביתה הפרטי של בר רפאלי. היא אינה נבחרת ציבור ולא חייבת לנו דבר. לעומת זאת, מאחורי החומה, הגשמית והמטפורית שמציבים חברי הכנסת, יכולים להסתתר אינטרסים רבים, חלקם אף סותרים את האינטרסים שלנו, הבוחרים. קח לדוגמה את שר הרווחה, חיים כץ, המחזיק בדירות להשכרה. השר כץ הצביע שוב ושוב - כפי שחשפנו – נגד חוקים שמטרתם להקל על השוכרים. כשמדובר בכיס הפרטי שלו מול הכיס של בוחריו, נראה שהבחירה לא פשוטה, ועדיף שתהיה שקופה. חייב להיות לנו אכפת".
ביתה של השרה מירי רגב בראש העין
ביתו של השר חיים כץ בשוהם
ביתה של חברת הכנסת זהבה גלאון בפתח תקווה
ביתו של השר אריה דרעי בירושלים
ביתו של חבר הכנסת איציק שמולי בלוד
ביתה של השרה איילת שקד בשכונת רמת החייל תל אביב
ביתו של חבר הכנסת יצחק הרצוג בשכונת צהלה בתל אביב
מלשכת השר חיים כץ נמסר בתגובה: "השר כץ הוא בן יחיד לניצולי שואה ומהם ירש דירה אחת. למרבה הצער, גם אשתו בת לניצולי שואה וגם היא ירשה דירה אחת. מעשיו של השר כץ לטובת הדיור הציבורי מעידים יותר מכל על פעילותו בנושא".
"יש כאן הזדמנות לעורר שיח על אינטרסים סמויים שעל פיהם פועלים חלק מחברי הכנסת", מסכם אביטל. "חלק מהם מחזיקים כמה דירות כהשקעה שלא דיווחו לציבור. חבר שלי למשל סיפר לי שהוא שוכר דירה מחבר כנסת שלא ידענו שהוא משכיר. בסופו של דבר, חברי הכנסת הם בני אדם, ויש במקרים רבים התאמה בין אורח החיים שלהם לבין הקשר שלהם לציבור הרחב. אם הצלחנו לעורר עניין, כבר השגנו את המטרה, וכבר אמר מי שאמר שאור השמש הוא המחטא הטוב ביותר".
צילומים: יונתן זינדל, פלאש 90; אלכס רוזקובסקי, אלי דסה, מרים אלסטר, פלאש 90; מרק ישראל סלם, תומר נויברג, פלאש 90; הדס פרוש, פלאש 90;מתוך הפרויקט "100 ימים של שקיפות"