ביום ראשון הקרוב יחגוג הג'נטלמן המובהק של הפוליטיקה הישראלית, השר לשעבר משה ארנס, את יום הולדתו ה־90. בעידן שבו משתרכות שערוריות אחרי פוליטיקאים, מתבלטת דמותו השקטה של ארנס כמגדלור בוהק בים סוער. לכבוד המאורע, שייטנו עמו בתחנות חייו.
משה (מישה) ארנס נולד ב־27 בדצמבר 1925 בקובנה שבליטא ובגיל שנה וחצי עבר עם הוריו, רופאת שיניים ותעשיין, לריגה, בירת לטביה. "חיינו ברווחה בריגה, עיר יפה שכמעט כל יהודיה נרצחו במלחמת העולם השנייה", הוא מציין. "לנו היה המזל להינצל מהגורל המר. אבא יצא להקים מפעלים בארצות הברית וכשפרצה המלחמה, טסתי עם אמא לשטוקהולם ומשם הפלגנו לניו יורק כדי להצטרף אליו".
לבגין עדיין הייתה ההילה של גיבור גדול שיצא מהמחתרת", משחזר ארנס. "ניסיתי לשכנע אותו שיש צורך לשלוח שליחים לארצות הברית כדי לסייע לאנשי בית"ר שם מול התנועות האחרות שלא חסרו להן שליחים. מיד הבחנתי שהנושא הזה לא העסיק אותו. אי ההסכמה הראשונית בינינו לא השפיעה על טיב יחסינו במרוצת השנים".
לאחר שהתקבל למוסדות הליכוד, נשבע ב־74' אמונים לכנסת השמינית. "התחלתי כחבר כנסת פשוט, חבר בוועדת הכספים, כשלמרות הפרס הביטחוני שקיבלתי, לא נמצא לי עדיין מקום בוועדת החוץ והביטחון", הוא מספר. "בוועדת הכספים למדתי איך פועל שלטון מפא"י, והיה מתסכל שכחבר האופוזיציה לא יכולתי לעשות דבר נגד זה".
כשבגין יצא לקמפ דיוויד בעקבות ביקורו בישראל של נשיא מצרים, סאדאת, שבא בעקבות הניצחון המזהיר של ישראל במלחמת יום הכיפורים, הוא לא ביקש ממני להצטרף אליו. שתקתי. אז הייתי מאוד ממושמע. בגין היה המנהיג שלנו והוא קבע מי ייסע. מה שעורר בי חשד זה שהוא לקח איתו את שרי החוץ והביטחון, משה דיין ועזר ויצמן, שלא היו משלנו. החשד היה מוצדק. נדהמתי לשמוע שהוא הסכים שם לוותר על כל סיני, להוריד את היישובים ולפנות את שדות התעופה שלנו".
כאן לוקח ארנס אוויר וחושף גילוי נוסף, מוקדם יותר. "ברגע שנודע לי על מינויו כשר החוץ של משה דיין, מי שלא היה מהמחנה שלנו, החלטתי לפרוש והלכתי לבגין כדי להודיע לו על כך", מעיד ארנס. "מצאתי אותו באיכילוב לאחר התקף לב, כשהוא במיטה, לבוש בפיג'מה וחיוור כמו סיד. לא היה לי הלב להגיד לו שאני הולך. אז נשארתי".
חוזרים לקמפ דיוויד. "ברור שהייתי בעד שלום עם מצרים", מבהיר ארנס. "עם זאת, לרגע לא חשבתי שמדינה אשר תקפה אותנו לא פחות מארבע פעמים ראויה לפרס של החזרת כל מה שהפסידה במערכה, דבר שלא היה לו תקדים בהיסטוריה של יחסים בין מדינות. אומנם חשבתי שיש לוותר על חלקים מסיני ואין סיבה שנמשיך לשבת על התעלה. אבל בשביל מה להוריד את היישובים שלנו ובראשם ימית? נראה לי שסאדאת לא היה דוחה את בגין אם היה מבקש לא לפנות עד המילימטר האחרון ובוודאי לא היה פותח במלחמה חדשה".
הוא גם אחראי למינוי משמעותי, זה של הציר ששירת תחתיו. "הבאתי לתפקיד את בנימין נתניהו והוא היה ציר מצוין", מוסיף ארנס. "הרבה לפניו הכרתי את אביו, פרופ' בנציון נתניהו, בתקופה שבה היינו בארצות הברית. הכרתי את ביבי, כשהקים בארץ עמותה נגד הטרור על שם אחיו יוני, והתרשמתי שהוא בחור מוכשר, אם כי עדיין חסר ניסיון. ייתכן שאלמלא התפקיד בוושינגטון, לא היה פונה לפוליטיקה, אבל לך תדע".
עסקאות החלפת מחבלים בשבויי צה"ל: ארנס חתום על אחת העסקאות הגדולות בהקשר זה, כששוחררו 4,700 מחבלים ואסירים ביטחוניים תמורת שישה חיילי נח"ל שנשבו בלבנון. "העסקה הזאת לא הייתה דומה לשום עסקה אחרת", הוא מבהיר. "שוחררו אלפים שנאסרו בלבנון ולא ידענו מה לעשות איתם. זאת בניגוד לעסקת ג'יבריל, שבה שוחררו מחבלים עם דם על הידיים ובראשם המרצח היפני קוזו אוקמוטו. לצערי, תמכתי בעסקה השגויה כמו שרים אחרים. היחיד מאיתנו שהיה לו שכל להצביע נגד היה שר החינוך המנוח יצחק נבון".
התרעות פיקוד העורף