נתניהו: אם נותקף מהמנהרות בעזה, נגיב בעוצמה גדולה יותר מאשר במבצע צוק איתן

"במידה ונותקף ממנהרות ברצועת עזה אנחנו נפעל בעוצמה רבה מאוד נגד החמאס, ובעוצמה גדולה בהרבה מזו שהופעלה גם במבצע צוק איתן", כך אמר היום ראש הממשלה ושר החוץ בנימין נתניהו בכנס שגרירי ישראל במשרד החוץ. לדבריו, ישראל פועלת בשיטתיות ובקור רוח נגד כל האיומים לרבות האיום מהחמאס, גם באמצעים הגנתיים וגם באמצעיים התקפיים".

ראש הממשלה אמר כי הוא חושב שמבינים את זה באזור, מבינים את זה גם בעולם. אני מקווה שלא נידרש לזה, אבל היכולות שלנו, הן ההגנתיות והן ההתקפיות מתפתחות במהירות ולא הייתי מציע למישהו לנסות אותן".

בתגובה לדברי ראש הממשלה, תקף ח"כ חיים ילין (יש עתיד), תושב עוטף עזה ולשעבר ראש המועצה האזורית אשכול, את נתניהו: "ראש הממשלה מוכיח הערב פעם נוספת שהוא נגרר ולא מוביל. במקום להכות בטרור וליזום הוא מחכה להיות מותקף ולהגיב. נתניהו, תושב העוטף אינם ברווזים במטווח ולא בני ערובה של חוסר מדיניותך".

הבוקר, בדיון אותו יזם ח"כ חיים ילין בוועדה לביקורת המדינה שהתקיים בנתיב העשרה, התייחס ח"כ חיים ילין לאיום המנהרות ואמר: "חובה להילחם על כך שאיום המנהרות יוסר, בפרט שהחמאס כבר חופר בגלוי. המנהרות הן איום טקטי - שעלולות להפוך לאיום אסטרטגי".

מוקדם יותר היום דיבר בכנס השגרירים נשיא המדינה ראובן ריבלין, ומתח ביקורת על מדיניותו של ראש הממשלה בנוגע לסכסוך הישראלי פלסטיני. "יש הסבורים שעלינו לפתח מדיניות של התבדלות וחומות גבוהות בינינו לעולם. חלילה לנו מלחשוב כך. אין תחליף לדיפלומטיה", אמר הנשיא.

במשרד החוץ בירושלים יתכנסו בשבוע הקרוב ראשי נציגויות ישראל, שגרירים וקונסולים כלליים, המכהנים ב-106 נציגויות ברחבי העולם, לכנס השגרירים השנתי. במהלך הכנס ייפגשו השגרירים והקונסולים הכלליים עם נשיא המדינה, ראש הממשלה, סגנית שר החוץ, מפכ"ל משטרת ישראל, קובעי המדיניות הכלכלית, בכירים במערכת הביטחון, הנהלת משרד החוץ וגורמים בכירים אחרים בחברה הישראלית. גם מזכ"ל ארגון המדינות המפותחות (ה-OECD) יופיע בפני הפורום. בנוסף לראשי הנציגויות המכהנים, יצטרפו ראשי הנציגויות המיועדים שיצאו לשליחותם בהמשך השנה, ויחליפו את ראשי הנציגויות שיסיימו את תפקידם.

הכנס השנתי מהווה פלטפורמה לדיוני ראשי נציגויות ישראל בעולם עם קובעי המדיניות הישראלית והנהלת משרד החוץ, דיון העוסק באתגרי הדיפלומטיה הישראלית ובניתוח הזירה הבינלאומית והשפעת המגמות על עתידה ובטחונה של מדינת ישראל. השנה, הכנס יתמקד בשלושה פרקים המהווים את הסוגיות המרכזיות על סדר יומה של הדיפלומטיה הישראלית: הסוגיה המדינית ביטחונית, הנושא הכלכלי (יצירת הזדמנויות עבור ישראל בזירה הכלכלית העולמית) וסוגיות חברה ומדינה עמן מתמודדת מדינת ישראל – והשתקפותן בזירה הבינלאומית, הן בתחום הדיפלומטיה הציבורית וקמפיינים של BDS, הן בתחום יחסי החוץ.