במשכן הכנסת מציינים היום (שלישי) את יום ההצדעה למשטרה בנוכחות השר לביטחון פנים גלעד ארדן ומפכ"ל המשטרה רוני אלשיך הסוקר את פעילות המשטרה, אתגריה ויעדיה. בפתח הדיון אמר השר לביטחון פנים גלעד ארדן כי "לפעמים גם שהמשטרה עושה טעויות. כולם בני אדם. אני מקווה שהציבור מבין שהמשטרה שלו ולמענו. אומרים שיש רק צבא אחד ושב"כ אחד אבל יש לנו גם משטרה אחת. אנו צריכים להשתפר אבל אני בהחלט חושב שהמשטרה היא אחד הגופים המרכזיים לחוסנה של הדמוקרטיה הישראלית".



השר הדגיש את הנושא של הקשר לציבור וחיזוק האמון שלו במשטרה המחייב נורמות ערכים ודוגמא אישית מכל השוטרים, התמקדות והקשבה למה שחשוב לציבור, הרחבת שירותי השיטור במגזר הערבי וגיוס שוטרים מוסלמים למשטרה. לדבריו, "ירושלים במוקד הפעילות וכן אלימות במשפחה שהרבה ממעשי הרצח מתרחשים על הרקע הזה ועבירות איכות חיים וכן הבריונות בכבישים, מטרדי הרעש והאיום החדש שנוצר על ילדים ונוער כתוצאה משימוש לרעה ברשת האינטרנט".

המפכ"ל אלשיך אמר בדיון בוועדת הפנים של הכנסת כי "היוזמה להצדיע למשטרת ישראל היא חלק מבניית אמון הציבור. המשטרה לא יכולה לתפקד בלי זה. ללא אמון, הציבור לא יפנה ולא ידווח למשטרה אלא יעבור למדרכה השנייה כשיראה שוטר. אמון הציבור נקבע על ידי שוטר בודד בקצה, כשברוב המופעים בציבור אין מעבר למגע בנקודת קצה. אם פעל השוטר לא נכון, ירד האמון של הציבור. אנו צריכים להגיע למצב שהשוטר בקצה פועל יותר נכון וברגישות. אציג כאן תפיסה שנועדה לטפל בזה ברמה האסטרטגית".



לטענתו, "האתגר שלנו למחוק את המשפט 'אם לא תאכל יבוא שוטר'. אני לא אמרתי את זה לילדי אבל זה נשמע ברחבי ישראל. האחריות ההדדית של כולנו שזה לא יקרה. אנו רוצים להגיע למצב שבו אבא אומר לבתו בבעיה הכי קטנה 'תפני לשוטר'".



"אמון הציבור במשטרה נקבע לפי השוטר הבודד". שוטרים ביפו. צילום: תומר נויברג, פלאש 90
"אמון הציבור במשטרה נקבע לפי השוטר הבודד". שוטרים ביפו. צילום: תומר נויברג, פלאש 90



המפכ"ל הוסיף ודיבר על הקשר בין אמון הציבור, תקשורת, ערכים ומהות: "אני סופג חזק בתקשורת אבל תפקידי לעשות כי החיבור בין כל הדברים האלה הוא קשר הדוק שצריך לנהל את כולו  ברמה היום יומית. לא תמיד הוא פופולרי. אני מוכן לספוג את הביקורת הציבורית עלי ואני מוכן לשאת באחריות.
המשטרה צריכה להיות מכוונת לפתרון בעיות הלקוח שהוא האזרח הנורמטיבי בטריטוריה נתונה.


האזרח הנורמטיבי הוא הלקוח ולא העבריין. חלק מהשרות לאזרח הנורמטיבי זה לאכוף את החוק על העבריין. בכל טריטוריה האזרח קם בבוקר בבעיות אחרות והוא מוטרד מהן ואנו חייבים לעשות סדר עדיפות לפי הבעיות שמטרידות את האזרח". 

"סביר להניח שאזרח שקם בבוקר ויש לו ירי ברחובות שנמשך לתוך הלילה ויורים בחתונות הוא לא שומע את הקריוקי. זה לא מעניין אותו. היריות מעניינות אותו. זה חלוקת הקשב שלו. אם אאכוף עבירות איכות חיים במקום שיש דברים בסיסיים ולא טפלתי בבריונות בכביש  אני נתפס כמי שנטפל לאזרח ולא מי שבא לעזור לו.
 
"זה קשור לנורמות הציות לחוק. בכמה מקומות זה נחשב כפינוק לאזרח כי זה מה שמטריד אותו שם. יש לנו נתונים מהקריאות למוקד 100. יש לנו גם סקרים מפגש עם בתי ספר מתנסים וראשי קהילות בהם אנו שואלים את האזרח מה מטריד אותו. כל האזרחים הנורמטיביים עוברים עבירות, אבל זה לא הופך אותם לעבריינים. יש נורמה של אי ציות לחוק . מדובר בזוטות אבל זה עדיין עבירות על החוק. כשאם עושה מסיבת גיוס לבן שלו ב-23:00 בלילה זה לא נורא עבורו, אבל זה כאב אוזניים לשכן. אנחנו צריכים להפריד בין טיפול בעבריין לאזרח נורמטיבי".

אלשיך דיבר על נתוני הפשיעה: "מגמות הפשיעה נראות טובות אבל אני מציע לא להתרפק. גם בטרור וגם בפשיעה העולם הולך למקומות אחרים. הפשיעה הולכת לסייבר ולרשת. הרבה יותר קל לייצר עקיצות באמצעים שבהם אתה מסתכן הרבה פחות מאשר לשים מסיכה ולשדוד בנק. לכן הנתון מצביע על פשיעה בירידה באזור המדיד והמדווח".



על המגזר הערבי, אמר כי "במגזר הערבי 59% הם עברות רצח. 58% הצתה. 55% ניסיון רצח. 47% שוד. 32% עבירות רכוש ו-27% סחר בסמים. יש נכונות אצל חלק מראשי הרשויות במגזר הערבי לבנות תחנות משטרה. אפשר לגייס אקדמאים במגזר לתפקידים משמעותיים. יש לנו כוונה להעלות באופן דרמטי את כמות השוטרים במגזר הערבי".



המפכ"ל דיבר על תדמיתו הציבורית: "אני סופג חזק בתקשורת אבל תפקידי לעשות כי החיבור בין כל הדברים האלה הוא קשר הדוק שצריך לנהל את כולו ברמה היום יומית. לא תמיד הוא פופולרי. אני מוכן לספוג את הביקורת הציבורית עלי ואני מוכן לשאת באחריות".