במכתבו ציין הנגבי שני דיונים שמהם הודלפו פרטים רבים לתקשורת שלא בסמכות או ברשות. האחד, מפברואר 2016, דיון בו הופיע שגריר ישראל ברוסיה צבי חפץ, והשני מה-23 בפברואר, בו הופיע ראש אמ"ן, אלוף הרצי הלוי. לדברי הנגבי, שני הדיונים האלו הוגדרו חסויים ומסווגים. "אני רואה בחומרה רבה תופעה זו. היא פוגעת בראש ובראשונה ביכולתם של אורחי הוועדה לשתף את חבריה במלוא המידע הדרוש לנו על מנת להבטיח פיקוח פרלמנטרי ראוי והדוק", כתב הנגבי.
הנגבי שלח עותק מן המכתב ליו"ר הכנסת יולי אדלשטיין.
בעקבות המכתב הודיע הנגבי כי בכוונתו לפנות לייעוץ המשפטי של הכנסת ולבדוק האם ניתן לחייב את חברי הוועדה להיבדק בפוליגרף כדי לאתר את המדליפים.
יצויין כי אין זו הפעם הראשונה שבה שוקלים לבצע בדיקות פוליגראף בועדת החוץ והבטחון. רעיון כזה עלה ב-1999 בעת שבראש הועדה עמד ח"כ לשעבר עוזי לנדאו. "שאלו אותי איך אני מתכוון להבטיח סודיות בוועדת המשנה ואמרתי שצריך להבטיח שהאנשים שייבחרו לוועדת המשנה הם אנשים שומרי סוד, אנשים שאינם ידועים כמדליפים. נשאלתי: ומה אם בכל זאת יהיו הדלפות? העמדה שלי - היתה שכאשר מדובר על הדלפות, ראוי גם במקרים כאלה לבקש מחברי כנסת שייגשו לבדיקת פוליגרף", אמר לנדאו.
עוד הוסיף לנדאו ואמר אז: "יש לי שתי הערות נוספות. הערה ראשונה: ראשית, אי אפשר לחייב חברי כנסת לגשת לבדיקת פוליגראף. הערה שניה: אינני חושב שכל מקרה של הדלפה צריך להעביר לבדיקה בפוליגראף, אלא יש לעשות זאת רק במקרים חריגים, במיוחד מקרים שבהם עלול להיגרם נזק למדינה".
דרישה לחקור את חברי הוועדה בפוליגרף העלה גם יו"ר ועדת החוץ והביטחון אביגדור ליברמן ב-2013. ליברמן החליט על הצעד בעקבות הדלפות מדיונים סגורים של הועדה וכן מועדת המשנה לענייני מודיעין שכתבה דו"ח על פרשת גיוסו ומותו של סוכן המוסד בן זיגייר.
בין היתר זעם ליברמן על הדלפת דברים שאמר ראש השב"כ דאז יורם כהן בישיבה סגור של הוועדה למעריב לפיהם אבו מאזן אינו מאמין עוד בהסכם שלום עם ישראל. ההדלפות עוררו את זעמו של ליברמן והוא כינס דיון במהלכו דרש שחברי הוועדה יעברו בדיקה במכות אמת.
בסופו של דבר שתי היוזמות לא צלחו. היועץ המשפטי של הכנסת אייל ינון הבהיר אז לליברמן כי יש קושי לנקוט במהלך שכזה ולאכוף על חברי הכנסת הנהנים מחסינות פרלמנטרית בדיקה שכזו ונראה שגם הפעם הוא יביע התנגדות למהלך.
התרעות פיקוד העורף