ח"כ עודה אמר במהלך דיון בוועדת החוקה של הכנסת שעסקה בחוק ההשעיה כי "ישנם חברים בפרלמנט הזה שרצחו ערבים במו ידיהם. ישנם חברים בפרלמנט הזה שנתנו הוראות לרצוח את מנהיגי העם הפלסטיני". אחר כך הסביר בראיון עיתונאי למי התכוון: "ישנם ראשי שב"כ שגם נתנו הוראות לרצוח את מנהיגי העם הפלסטיני, אנשים שנמצאים גם בקואליציה". הוא ציין לדוגמא את ח"כ דיכטר שלדבריו "שלח אנשים שרצחו את ערפאת, השייח' אחמד יאסין וגם את רנתיסי והוא נמצא בכנסת. אנשים שלחו אנשים לרצוח אנשים שנמצאים כחברים בכנסת".
בתגובה הגיש ח"כ דיכטר קובלנה לוועדת האתיקה בה אמר כי "מדובר באמירה בלתי נסבלת, בלתי מתקבלת על הדעת, לא כשנאמרת על ידי אזרח בישראל, קל וחומר על ידי חבר כנסת". דיכטר טען עוד כי לא מדובר במעידה חד פעמית שכן ח"כ עודה חזר על דבריו גם בראיון עיתונאי. לדבריו יש בדברי עודה משום התרת דמם של ראשי מערכת הביטחון בעבר ובהווה. עוד ציין דיכטר כי השייח' אחמד יאסין ועבד אל-עזיז א-רנתיסי היו מנהיגי חמאס בעזה, רבי מחבלים שהפגיעה בהם היא חלק ממלחמת חורמה שמנהלת מדינת ישראל להגן על אזרחיה, יהודים וערבים". קובלנות בעניין הוגשו גם על ידי חברי הכנסת צחי הנגבי, יעקב פרי ועמר בר-לב.
ח"כ עודה טען להגנתו כי דבריו, הגם שיש בהם משום אמירה קשה, מצויים בגדר חופש הביטוי הפוליטי של חברי הכנסת. לדבריו בו ובחבריו לרשימה המשותפת מוטחים כינויים כמו "מחבלים" ו"נציגי חמאס בכנסת" אך הוא לא התלונן על כך כי חשב שמדובר בחופש הביטוי. ח"כ עודה גם סרב להתנצל בפני דיכטר.
הוועדה החליטה ברוב קולות כי בדבריו כלפי דיכטר יש משום האשמה אישית חמורה ביותר כלפי הח"כ וכי לא ניתן להתייחס לכך כאל אמירה פוליטית. "אין זה לגיטימי שהוא או כל ח"כ אחר יכנה רוצח אדם שפעל בשם המדינה להגנתם של אזרחיה".
הוועדה פנתה גם לכלל חברי הכנסת וביקשה להימנע משימוש בביטויים כמו "רוצח", "מחבל" או "נאצי".
התרעות פיקוד העורף