קרבות המילוליים, חילופי ההאשמות והסכינים הנשלפות בין יצחק בוז'י הרצוג (שכינה את יחימוביץ' "נשיאת הפייסבוק"), שלי יחימוביץ' (שאמרה על הרצוג שחזר לנתניהו "על ארבע"), אראל מרגלית ("קיבינימט") ואחרים בצמרת מפלגת העבודה, על רקע כישלון המגעים לכניסה לממשלת נתניהו, הם בעיני ותיקי המפלגה כמו שידור חוזר של סרט מן העבר; מעין העלאה מהאוב של הקטטות ההיסטוריות שאפיינו את המפלגה לאורך השנים והוציאו לה שם רע של "מפלגה אוכלת ראשיה".
שחל גם מותח ביקורת על הניסיון של הרצוג להצטרף לממשלת נתניהו, אף שהוא סבור כי זכותו המלאה של יו"ר המפלגה לבחון מהלך כזה אם הוא סבר שבכך ניתן יהיה להשפיע באופן ממשי על דרכה של הממשלה. "בסופו של דבר אני נותן אשראי לבוז'י שהמניע שלו היה ניסיון אמיתי לחפש פריצת דרך מדינית עם מדינות ערב המתונות", הוא אומר, "אבל את ביבי מה שמעניין זה רק ההישרדות בשלטון, והוא עשה לבוז'י תרגיל עוקץ. בוז'י שימש כלי בידיו ונפל למלכודת שטמן לו נתניהו. הזהרתי אותו, אבל לצערי הוא לא שמע לי".
לדבריו, התופעה הזאת נובעת בעיקר מכך שמפלגת העבודה ומפלגות מרכז־שמאל אחרות לא מצליחות לייצב עצמן כאלטרנטיבה לשלטון הימין. "גם כשמנצחים בבחירות כמו בתקופת אהוד ברק ואהוד אולמרט, השלטון חוזר מהר מאוד לימין כי אותן ממשלות מאכזבות בסופו של דבר את הציבור".
על המגעים שניהל הרצוג להצטרפות לממשלת נתניהו אומר פינס־פז: "הרצוג היה צריך להעיף את האופציה הזאת מזמן. אני גם המום מהרצון של העבודה להצטרף לממשלה בגלל הדרך שבה המשא ומתן האומלל הזה נוהל. הצחיק אותי שנתניהו אמר שהוא מוכן לתת התחייבויות רק בעל פה. זה לקוח מתוך ספר הבדיחות והחידודים. למה אתה יושב בכלל שנה שלמה למשא ומתן עם בן אדם שלא מוכן להעלות את הדברים על הכתב?".
"המהלכים האחרונים ייצרבו בתודעה, ויהיו להם השלכות להרבה שנים. אם העבודה לא תמציא את עצמה מחדש, יאיר לפיד ירוויח מהמצב. הוא לפחות גילה עקביות ולא התפתה להצטרף לנתניהו. הוא כנראה למד מהניסיון. הרצוג, שגם הוא כבר היה בעבר בממשלה עם נתניהו, לא למד כנראה מהניסיון ולכן שלא יבוא בטענות אלא לעצמו".
שוחט נמנע מלמתוח ביקורת על ניסיונותיו של הרצוג להצטרף לממשלה. "זו זכותו למרות שאני בחיים לא הייתי עושה עסקה עם ביבי. נכון, זה יגרום נזק למפלגת העבודה, אבל זה כאין וכאפס לעומת הנזק שמינויו של ליברמן לשר הביטחון יגרום למדינת ישראל. לביבי אין שום כוח לשנות מהלכים, הוא נכנע לימין הקיצוני ונגרר. את זה צריך לזכור ולא את המריבות בתוך העבודה".