עורך הדין ביקש מבית המשפט לתת החלטה לגבי 220 חשבוניות, מתוך 1,300 שמבקשת התנועה לחופש המידע לחשוף, האם הן נוגעות לעניינים פרטיים של רה״מ ואשתו. פונקלשטיין הוסיף כי "ראש הממשלה לא ידע על היקף החומר ולכן לא ניתנה לו אפשרות להגיב".
עורך דינו הפרטי של נתניהו, עורך הדין דוד שמרון התייחס גם הוא לסוגית הפרטיות ואמר כי "פרטיות היא לא דבר שאפשר לשחרר ואחר כך לקחת חזרה. ברגע שהמידע שוחרר הוא שוחרר. אני סבור שבכך שנעשתה טעות, זה לא צריך לפגוע בפרטיות. בית המשפט צריך לאפשר לנו למצות את ההליך. אם ביהמ"ש יחליט שיש כאן עניין ציבורי, נרקין את ראשינו".
עו"ד אביתר קלונר המייצג את התנועה לחופש המידע שעתרה לקבלת המידע אמר מנגד כי "יש אינטרס ציבורי לקבל את המידע. אם יש שתי חבילות קפה שעולות 100 אלף שקל והן נקנו מכספי הציבור זה מעניינו של הציבור".
ב-27 בינואר 2016 פסק השופט המחוזי בירושלים, יגאל מרזל, בעקבות הסכמה בין הצדדים, כי "משרד ראש הממשלה התחייב באופן מפורש להעביר לתנועה לחופש המידע את המידע שהיא ביקשה, כלומר, העתק החשבוניות המקוריות בתוף 90 יום.
ב-20 באפריל לאחר שעברו 90 הימים שניתנו, הגיש המשרד בקשה לצירוף בנימין נתניהו כצד לעתירה. בבקשה לצרף את נתניהו כצד נכתב כי ראש הממשלה פנה ללשכת היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, בבקשה לעכב את מסירת המידע, מאחר וזה מהווה בין היתר פגיעה בפרטיות ראש הממשלה ובני ביתו, ולכן אין למסור אותו לידי התנועה לחופש המידע.
בתנועה לחופש המידע חוששים עכשיו כי החקירה המשטרתית תשמש כסיבה לאי מסירת החשבוניות. עו"ד רחלי אדרי, המייצגת בתיק את התנועה לחופש המידע: "הבקשה החריגה של ראש הממשלה צריכה להדאיג כל אזרח. בית המשפט הורה, בהסכמת משרד ראש הממשלה, למסור את החשבוניות לידי התנועה כבר לפני חודשים. ראש הממשלה נוקט בתרגילים משפטיים מופרכים במאמץ להתחמק מביצוע פסק-דינו של בית-המשפט".
התרעות פיקוד העורף