ראש הממשלה בנימין נתניהו העניק מספר ראיונות לתקשורת הישראלית, שכללו כמה אמירות שנויות במחלוקת, בראשן שטלפן לאביו של החייל אלאור אזריה שעומד למשפט, כפי שטלפן להורים שכולים. בן כספית ואריה אלדד ניתחו את הראיונות ב"רדיו ללא הפסקה 103FM" עם שדר האקטואליה הוותיק רזי ברקאי, שאמר: "ההשוואה בין משפחת אלאור אזריה למשפחות שכולות היא לא במקום. לנתניהו יש אמירות שבשבת. הטלפון לאבא של אלאור אזריה היה טלפון שבשבת. האמירה הזאת אתמול בראיונות הייתה של מישהו שהוא מובל ולא מוביל וזה מאוד מדאיג אותי. הרי העם עם אלאור, בסדר, אוקיי, אז אל תלבה את זה.




"אני שמח מאוד שראש הממשלה הוציא חצי התנצלות שאם הובן (לא נכון) - אני אוהב את הביטוי הזה - אם הובן (לא נכון), אז אין כמובן מקום להשוואה. וכמובן שהוא הוסיף את המשפט המיותר - הוא תמיד מוסיף אותו, כאיזה סוג של עסקנות שכול - מי כמוני יודע מה זה הרגש של משפחות שכולות". אלדד טען שמשפחת אזריה במצוקה, וברקאי הגיב: "לא כל משפחה במצוקה ראויה לטלפון מראש הממשלה. אני לא רוצה ללכת למקומות הכי קיצוניים. נגיד, חייל שמואשם בביזה, הוא גם כן במצוקה וההורים שלו נורא במצוקה, אז מה? ראש הממשלה ירים לו טלפון? הוא לא יעשה את זה".



"לו זו הייתה הנפילה היחידה שלו בראיונות שהוא נתן, אז היו עקיצות והיו עוברים על זה לסדר היום", הדגיש ברקאי. אבל "העומס הזה עם 'השרות בממשלתי', והדירה השלישית, שזה סוג של 'הכנסה' לשר האוצר. והרי כבר הצבעת בעד, אז מה אתה עכשיו מספר? מה, עכשיו גילית שיש לך בית שלישי ורביעי? ועניין 'התאגיד' שעוד פעם הוא משתלח שם השתלחויות. אז האוסף הזה של טעויות ונפילות, עורר את התגובות של היום, שיישכחו עד מחר".



"לא כל משפחה במצוקה ראויה לטלפון מראש הממשלה". רזי ברקאי. צילום: משה שי, פלאש 90
"לא כל משפחה במצוקה ראויה לטלפון מראש הממשלה". רזי ברקאי. צילום: משה שי, פלאש 90



כספית ביקש מברקאי התייחסות לאמירה שלו עצמו על שכול שבשעתו נתפסה כבעייתית. "אני בשעתו אמרתי שאני חושב שהתחושות של אמהות שכולות ישראליות, זהות לתחושות של אמהות שכולות פלסטיניות. בשום מקום לא אמרתי שמבחינתי השכול הישראלי שווה לשכול הפלסטיני", אמר ברקאי. אלדד שאל: "ואם היא ברכה אותו לפני שיצא להתאבד בפיצוץ, גם אז רגשותיה זהים?". ברקאי השיב: "אני לא רוצה לחזור איתך לשנות הארבעים שלנו, אבל כשעם רוצה להקים מדינה - לצערי על חורבותינו, אבל זה כבר ויכוח אחר - כשעם רוצה להקים מדינה, הורים מוצאים כל מיני הצדקות לזה שהוא יוצא להרוג. וגם אצלנו האמירה 'טוב למות בעד ארצנו' היא אמירה שבשעתו אמרנו. היום לא נאמר אותה. אז בוא נשים בצד מוטיבציה של עם שרוצה להקים מדינה מול עם שיש לו מדינה".



"אני לא מדבר על מוטיבציה, אלא על מקומו של המוות בתרבות", אמר אלדד. "אם מקדשים באמת מוות, אז יותר קל להם להתגבר על השכול, אם האם הערבייה רואה במוות משהו שגדול מהחיים הפרטיים שלה". כספית טען: "האמהות בציונות הדתית שלנו רואות בשכול קידוש השם". "ואנחנו אומרים שיותר קל להן להתגבר", ענה אלדד. ברקאי השיב: "תרבות המוות בצד השני מתועבת בעיני. האמירה שלי נולדה מכך שאני לא רוצה שנהיה מתועבים כמוהם".



העניין של אחסון הגופות אצלנו מאוד חרה לי", ציין ברקאי. "המשחק הזה של גופות. דחילק, גופות, לא חיים". "בצד השני מחזיקים גופות כמטבע עובר לסוחר", הזכיר אלדד. ברקאי ענה: "אם מדובר על עסקה אז זה בסדר ומקובל עלי. בשעתו לא היה עניין של ניסיונות לעסקה, אלא עניין של מי יותר פטריוט, שר לביטחון-פנים שמחזיק גופות במזרח-ירושלים שהיא בריבונותו, או צה"ל והשב"כ שמחזיק גופות במקומות אחרים. המשחק הזה של אחסון הגופות קומם אותי ולכן אמרתי את מה שאמרתי על רגשות של אמהות שכולות".



"חמש בערב", כל יום ב-17:00 ב"רדיו ללא הפסקה 103FM"

עריכת תוכן 103FM: אסף נבו