העם חולק כבוד אחרון: ארונו של שמעון פרס הוצב ברחבת הכנסת

ארונו של הנשיא התשיעי יצא בשיירה לבירה, שם מוקם על במה שתאפשר לאזרחים לחלוף על פניו. למקום צפויים לזרום אלפים, בהם שגרירים, משלחות, תלמידים, אמנים ומשתתפי הפרויקטים של מרכז פרס לשלום

ארונו של הנשיא שמעון פרס יוצא מצריפין לירושלים
ארונו של הנשיא שמעון פרס יוצא מצריפין לירושלים | צילום: אבשלום ששוני
2
גלריה

יו"ר הכנסת סיפר כי במהלך ביקורו בבית החולים שיבא הוא אמר לבני משפחתו של פרס: "לא אקבל שום תירוצים, אני רוצה לראות אותו ב־31 באוקטובר ביציע הכבוד, עם פתיחת מושב החורף של הכנסת". "לצערי ולצער כולנו", אמר אתמול, "זה לא יקרה".

אדלשטיין הוסיף: "אני חש שמשפחת אזרחי ישראל נפרדת היום לא רק ממישהו שהיה כמו בן משפחה אלא מראש המשפחה. בבניין הזה אנחנו מספידים נשיאים וראשי ממשלות, אבל זהו גם גם ח"כ פרס, שכיהן פה מספר בלתי נתפס של 48 שנים. אני בספק אם מישהו ישבור את השיא הזה אי פעם. סיפור חייו של פרס זה סיפורו של עם ישראל במאה השנים האחרונות. בן לניצולי שואה, חקלאי, איש ביטחון, נבחר ציבור ומנהיג. כל חייו הוא חיפש אתגרים חדשים ואיפה עוד יוכל לתרום. כך אזכור אותו".

בהמשך הוריד משמר הכנסת לחצי התורן גם את הדגל הענק המתנוסס על גג המשכן. קודם לכן הוצבו פינות זיכרון לזכרו של פרס בתוך משכן הכנסת, באחת מהן הדליק יו"ר הכנסת נר לזכרו וקרא פרק תהילים.

הבוקר יוצב כאמור ארונו של הנשיא התשיעי על הבמה השחורה ברחבת משכן הכנסת, בסמוך לאש התמיד. תחילה ייערך במקום טקס הנחת זרים על ידי נשיא המדינה ראובן ריבלין, ראש הממשלה בנימין נתניהו ויו"ר הכנסת יולי אדלשטיין, ומתשע בבוקר ועד תשע בערב יוכל הציבור לחלוף על ארונו.

לרחבת המשכן צפויים לזרום אלפים רבים מרחבי הארץ והעולם, מכלל שכבות וגוני האוכלוסייה, בהם שגרירי מדינות זרות, משלחות בינלאומיות שהגיעו במיוחד לטקסי הפרידה ולהלוויה, משתתפי הפרויקטים של מרכז פרס לשלום, בהם נערים יהודים וערבים, חניכי תנועות הנוער, נציגי יישובים ועיירות פיתוח, תלמידים מבתי ספר בכל הארץ ואמנים ישראלים.

ארונו של פרס. צילום: אבשלום ששוני
ארונו של פרס. צילום: אבשלום ששוני | ארונו של פרס. צילום: אבשלום ששוני

התושבים למדו על פטירתו ממתנדבי הארגון לימוד FSU, שעומד עמם בקשר רצוף מאז חגיגות יום הולדתו ה־90 של פרס, שנערכו בווישנבה לפני שלוש שנים. "שמעון פרס הביא גאווה גדולה לעיירה שלנו דרך חייו והישגיו", הוסיפו. "הרגשנו חובה לחלוק לו כבוד אחרון לאחר מותו. נזכור אותו לנצח".

בשנת 2013, במסגרת אירועי חגיגות יום ההולדת ה־90 של הנשיא לשעבר, יזם הארגון תערוכת צילומים לכבודו של פרס בעיירת הולדתו. בבית משפחת פרס בעיירה נחרט שלט: "במקום הזה, שמעון פרס, בנו של יצחק ושרה פרסקי, חתן פרס נובל והנשיא התשיעי של מדינת ישראל, נולד ב־2 באוגוסט 1923". "חתן פרס הנובל שמעון פרס הוא איש הציבור הידוע והבולט ביותר אי פעם שנולד בווישנבה. זוהי חובתנו לשמר את מורשתו", אמר חיים צ’סלר, מייסד הארגון. "אנחנו מתרגשים מאוד כדי לראות עד כמה היה חשוב לתושבי וישנבה להתכנס יחדיו ולכבד את זכרו".

אבל כמיטב המסורת בישראל, גם במעמד מכובד מאד כזה יש חילוקי דעות ומריבות. במפלגת העבודה, ביתו של פרס, מאוכזבים מההחלטה שלא יותר לאיש מהמפלגה לנאום בטקס הלוויה מחר, ושכל הנואמים יהיו מהליכוד. הסיבה: חוסר זמן.

לפי כללי הטקס, ינאמו בלוויה הנשיא ראובן ריבלין, ראש הממשלה בנימין נתניהו ויו"ר הכנסת יולי אדלשטיין - כולם מהליכוד. יו"ר האופוזיציה, יצחק הרצוג מהעבודה, לא יוכל לנאום.

"על פי הפרוטוקול, יו"ר האופוזיציה אינו אמור לנאום בהלוויה ממלכתית", אומרים בלשכת שרת התרבות מירי רגב, יו"ר ועדת הטקס. "לבקשתו, האפשרות שינאם בכל זאת נבחנה, אך בשל ריבוי נואמים ואילוצי זמנים עקב כניסת השבת, הדבר לא יתאפשר. ההחלטה על הנואמים בטקס התקבלה בתיאום עם המשפחה. בניגוד לפרוטוקול, ומתוך רצון טוב וכבוד ליו"ר האופוזיציה, השרה רגב עשתה מאמץ גדול כדי שיניח זר כחלק מסדרי ההלוויה (ולא במסגרת זרים נוספים), על אף שיו"ר האופוזיציה אינו נכלל בהם".

ח"כ יואל חסון מהמחנה הציוני אמר בתגובה: "בישראל הדמוקרטית יש סמלי שלטון ואחד מהם הוא ראש האופוזיציה. לא יכול להיות שיחרגו מהכלל הקבוע ולא יאפשרו להרצוג לנאום. זו פגיעה בסדרי השלטון".

תגיות:
שמעון פרס
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף