מרשימת יחד בראשות אלי ישי, שלא עברה את אחוז הרשימה, נשלל מימון בסך 18 אלף שקל. "חשבונות הסיעה נוהלו שלא על פי כללי חשבונות מקובלים ואסמכתאות רבות לא הוצגו לביקורת. כמו כן, מאחר שסכומי הערבויות שחולטו בידי הבנקים המלווים עלו על תקרות התרומה שסיעה רשאית לקבל מתורם יחיד, נקבע שהסיעה קיבלה תרומות בסכומים העולים על סכום התרומה בחוק", מסביר מבקר המדינה.
קנס בסך 10 אלפים שקל הוטל על רשימת עלה ירוק, מאחר שבחשבונותיה לא נכללו מלוא ההוצאות בגין ייעוץ וניכוי מס מפעילים וחלק מהאסמכתאות שהוצגו בנוגע להתקשרויות עם נותני שירותים היו חלקיות בלבד.
הגירעונות הכספיים של הסיעות שהתמודדו בבחירות לכנסת ה-20 הסתכמו בסכום עתק של כ-58 מיליון שקל. הסיעה עם הגירעון הכספי הכבד ביותר בבחירות היתה יש עתיד – כ-16.1 מיליון שקל. אחריה מדורגות: ש"ס – כ-11.1 מיליון שקל, הליכוד – כ-9.9 מיליון שקל, ישראל ביתנו – כ-8.3 מיליוני שקל, יחד – כ-8.3 מיליון שקל, הבית היהודי – כ-4.3 מיליון שקל, מרצ – כ-3.4 מיליון שקל, המחנה הציוני – כ-2.8 מיליון שקל, יהדות התורה – כ-1.6 מיליון שקל, הרשימה הערבית המשותפת – כ-1.09 מיליון שקל, כולנו – כ-224 אלף שקל ועלה ירוק – כ-138 אלף שקל.
עוד עולה מהדוח, כי הוצאות הסיעות המתמודדות במהלך מערכת הבחירות הסתכמו בכ-246.5 מיליון שקל וההכנסות בכ-188.4 מיליון שקל. מרבית ההכנסות הגיעו ממימון ממלכתי, על פי מספר המנדטים שהרשימות קיבלו – כ-183.9 מיליון שקל.
הוצאות הליכוד בבחירות היו הגבוהות ביותר – כ-45.6 מיליון שקל. ההכנסות מהמדינה בשל 30 המנדטים שהליכוד קיבל, הסתכמו בכ-35,6 מיליון שקל.
במקום השני ברשימת ההוצאות מדורגת רשימת יש עתיד – כ-38 מיליון שקל ובמקום השלישי, המחנה הציוני - כ-35.6 מיליון שקל.
ההוצאות של ש"ס הסתכמו בכ-24.8 מיליון שקל ואחריה מדורגות: ישראל ביתנו – כ-21.8 מיליון שקל, הרשימה המשותפת – כ-17.5 מיליון שקל; כולנו – כ-17.5 מיליון שקל, מרצ – כ-13.5 מיליון שקל, יהדות התורה – כ-11.8 מיליון שקל; יחד – כ-9.9 מיליון שקל ועלה ירוק – כ-1.46 מיליון שקל.
"ניסיון העבר מלמד, כי הסיעות המשתתפות בחלוקת המנדטים וזכאיות לקבלת מימון ממלכתי שוטף, משתמשות בכספי המימון הממלכתי השוטף לצורך כיסוי הגירעונות הנובעים ממערכת הבחירות", מציין מבקר המדינה וממליץ: "על הסיעות לתכנן את תקציבי הבחירות על מנת שיפעלו במסגרת ברורה וידועה שהולמת את סדרי העדיפויות שקבעו לעצמן מראש. זאת, על מנת שלא ייווצרו גירעונות העלולים להכביד על פעילותן העתידית ובאופן שיבטיח שימוש נאות בכספי ציבור. בנסיבות העניין מצאתי לנכון לשוב ולקרוא לסיעות לנהוג בריסון ובחיסכון בכספי המימון הממלכתי המשולמים להן ולהשתמש בהם באופן העולה בקנה אחד עם הוראות החוק ועם תכליתו".
מבקר המדינה קובע שחל איסור לקבל תרומות בשווה כסף שכל מהותן תשלום הוצאות כספיות של מערכת הבחירות, שלא על ידי הסיעה עצמה ושלא באמצעות חשבון הבנק שיוחד לבחירות כמתחייב מהוראות החוק וההנחיות. שפירא מתייחס בדוח לשתי עצרות גדולות שהתקיימו לקראת הבחירות בכיכר רבין בתל אביב.
שפירא לא מציין במפורש את ארגון V15, אך קובע שבעצרת המזוהה עם המחנה הציוני והשמאל - "ישראל רוצה שינוי", אישים המזוהים עם המחנה הציוני ומרצ לא נאמו בעצרת ההמונים. לפיכך, למרות שסיעות אלה הפיקו תועלת פוליטית מסוימת מנוכחותם בעצרת, מדובר בהשתתפות פסיבית שאינה מצדיקה לראות בשימוש המועט בתשתיות העצרת כקבלת תרומה על ידי שתי הסיעות.
שפירא ממליץ עוד, לנוכח התלונות על פרסום תכנים פוליטיים על ידי עיתונים מסוימים, דבר המהווה לכאורה תרומה אסורה על פי חוק מימון המפלגות – שהכנסת תידרש לסוגיה תוך קביעת האיזונים הראויים. סוגיה נוספת שמבקר המדינה לא קבע לגביה מסמרות נוגעת לתלונות על התערבותם לכאורה של גופים בינלאומיים למען רשימות מסוימות. בדוח נקבע שלא הוכח קשר ישיר בין הפעילות, שבעיקרה היתה נגד הליכוד והימין, לבין המפלגות המתמודדות.
מבקר המדינה גם מותח ביקורת קשה על ההתנהלות השוטפת של חלק מהסיעות לפני ולאחר הבחירות לכנסת (בין ה-1 בפברואר 2013 ל-31 בדצמבר 2014 ובין ה-1 בינואר 2015 ל-31 במרץ 2015).
על הבית היהודי הוטל קנס בסך מיליון שקל וסך הקנסות, כולל על מערכת הבחירות מסתכם בכ-1.85 מיליון שקל. "בחשבונות הסיעה נכללו הוצאות בסכומים חריגים, המגיעים למיליוני שקלים, שמקורם במערכות בחירות קודמות, ללא אסמכתאות כנדרש", מציין מבקר המדינה, "עוד נמצאו בחשבונות הסיעה הוצאות בלתי תקינות בסכומים מהותיים עבור תשלום קנסות ופעילות שביצעה שלא לפי הוראות הדין. הסיעה הגישה התייחסות לממצאי הביקורת באיחור ניכר ורק בסמוך להגשת הדוח הסופי ליו"ר הכנסת ולכן, לא ניתן היה לבחון את תגובתה".
ביקורת נמתחה גם על התנהלות האיחוד הלאומי-תקומה, המהווה חלק מסיעת הבית היהודי "בחשבונות הסיעה נכללו הוצאות שאינן תקינות, בגין תמיכות והלוואות שהעניקה לעמותות", מסביר שפירא, "הסיעה קיבלה דוח לא חיובי, אולם לאחר בחינת הנסיבות שבהן פעלה הסיעה ונוכח התחייבותה להימנע בעתיד ממתן תמיכות והלוואות לא הומלץ על שלילת המימון, אלא הוחלט להסתפק באזהרה בלבד".
על יש עתיד הוטל קנס בסך 244 אלף שקל, באמצעות שלילת מימון. "בחשבונות הסיעה נרשמו הוצאות בסכום של כ-1.5 מיליון שקל בגין הוצאות משנים קודמות, בלא שהוצגו אסמכתאות שיש בה להסביר את הרישומים", נקבע. היו גם סיעות שניתן להן דוח חיובי על התנהלותן השוטפת: אגודת ישראל, דגל התורה, הליכוד, העבודה, התנועה, חד"ש, ישראל ביתנו, מרצ, ש"ס ותע"ל. מבקר המדינה קבע עוד שעל שתי סיעות שחדלו להתקיים – מד"ע (המפלגה הדמוקרטית הערבית) וקדימה, להחזיר לקופת המדינה מאות אלפי שקלים.