טקס האזכרה וגילוי המצבה במלאת 30 יום למותו של הנשיא לשעבר, שמעון פרס ז"ל, נערך היום (שישי) בחלקת גדולי האומה שבהר הרצל בירושלים. בטקס השתתפו בני משפחתו, חבריו ומכריו, ובאירוע נשאו דברים נשיא המדינה ראובן ריבלין, ראש הממשלה בנימין נתניהו ונכדיו של הנשיא המנוח. בנאומו של ראש הממשלה נתניהו, הוא ציין כי הכור לחקר הגרעין בדימונה ייקרא "המרכז למדעי הגרעין על שם שמעון פרס".



אחד הנאומים הבולטים בטקס, היה של נכדתו של פרס, מיקה אלמוג, שסיפרה: "כשהייתי בת חמש לקחת אותי לברכה ללמד אותי לשחות, כשהגענו עשינו חזרות על יבש ונכנסו, ישר למים העמוקים. לא האמנת במצופים אבל הנחת יד על הבטן שלי לתמיכה ועשיתי את התנועות הנדרשות. אחרי כמה ניסיונות מוצלחים הורדת את היד. כל כך נבהלתי שמיד קפאתי, צללתי ובלעתי המון מים. משית אותי ואמרת לי משפט שנזכרתי בו בבואי לחשוב מה חשוב לי להגיד כאן היום: אני תכף אזכיר לך מה היה המשפט סבא, אבל קודם אני רוצה להגיד לך משהו אחר- מכלל דברי הניחומים ששמענו היה רגש אחד שצף שוב ושוב – חרדה. החשש שמה מותך אינו רק מותו של איש ומנהיג אהוב, אלא החשש שמותו של שמעון פרס הוא מכה אנושה לצביונה של המדינה כפי שרצינו שתהיה. שעקרונותיה מושתתים על שיוון, צדק, בינה, חמלה וחסד. מדינה שיודעת שאותה יד שאוחזת בנשק חייבת בו בעת להיות מושטת לשלום גם כשאין יד מושטת מולה. מדינה שמבינה שאנו זקוקים למנהיגים טובים וראויים בכל חלקי המפה הפוליטית - לא כדי שינצחו אלה את אלה בבחירות - אלא כדי שנוכל לנצח יחד – בחיים".


המצבה של שמעון פרס. צילום: הדס פרוש, פלאש 90


"מדינה שזוכרת שטרם מלאו לה 70, כולנו הגענו לכאן הרגע, כולנו מגורשי ספרד, כולנו ניצולי שואה, פליטים, קורבנות מלחמה וכולנו הוכחה ניצחת לכוחה של תקווה. מותו של שמעון פרס אינו מותה של התקווה אלא מותו הוא ציווי - לסרב להאמין שלעד נחיה על חרבנו כי העולם וההיסטוריה גם זו שלנו הוכיחו שזו בחירה, לא גזרת גורל. מותו הוא ציווי לסרב לאמץ את תפיסת העולם של מי שאינו מבין את הכוח שטמון בעצם הסירוב להתייאש. אתה נאבקת בזה כל חייך כי ידעת שהסירוב להתייאש הלהב המהדהד הזה הוא תחילתו של כן ועוד כן ועוד כן".

"אז הנה מה שאמרת לי באותו יום בבריכה אחרי שנבהלתי ובכיתי: 'לשחות זה לא רק לא לטבוע, בדיוק כשם שלחיות אין פירושו לשרוד בין מלחמה למלחמה. לשחות זה לעשות את התנועות הנכונות כדי להתקדם שוב ושוב'." לסיום אמרה אלמוג: "בבוקר שלמחרת לכתך אמר ראש הממשלה נתניהו - זה יומה הראשון של מדינת ישראל בלי שמעון פרס. הרגש הזה ותחושת החוסר הדהדו בליבם של חלק כה גדול מעם ישראל. אבל מתוך הכאב יש דבר אחד שחשוב להבין, לא יהיה פה יום אחד בלי שמעון פרס כמו שאין בניין בלי יסודות, כמו שאין ניצחון בלי תעוזה וכמו שאין עתיד בלי תקווה. לא יהיה פה יום אחד בלי שמעון פרס, אני מבטיחה לך את זה סבא. אבל חשוב הרבה יותר מלהבטיח את זה לך - זה להבטיח את זה לילדים שלנו. אז נוח על משכבך בשלום כי אנחנו לא ננוח לרגע".

ריבלין: "האנושיות והסקרנות הנחתה אותך"

נשיא המדינה ראובן ריבלין נשא דברים ואמר בנאומו: "כובד ראש ויגון עמוק עוטף אותנו, שמעון, ברגעים אלו, במלאת שלושים יום, לפטירתך. בימים שחלפו מאז לכתך, התרבו, מטבע הדברים, הסיפורים עליך ועל מעשיך. שוב ושוב הוזכרו זכויותיך בדברי הקמת המדינה הזו, מעל לכל התארים והתפקידים, נדמה לי שניסינו כולנו, מקרוב ומרחוק, לנסות ולעמוד על האדם שבך, ועל הרוח הגדולה שהיתה בך. רוח הסקרנות והלמידה, רוח האנושיות, הרוח הגדולה שהיית, שהניעה את מפרשי העשייה הציבורית שלך במשך כמעט 70 שנה, בלי להתעייף ובלי לנוח, זו הרוח שהנחתה אותך".

אחריו נשא דברים ראש הממשלה נתניהו, שסיפר על ההחלטה לקרוא לקריה למחקר גרעיני על שמו של פרס ז"ל: "יש לו זכות ייחודית בהקמת הקריה הגרעינית בדימונה. עוד קודם לכן, במקביל, פעל בהרבה תחומים חשובים לבסס את ביטחון המדינה. שמעון לא היה זה שהמציא את הפתגם 'הכורח הוא אבי ההמצאה', אבל הוא יצק בו תוכן ממשי עם הקמת המדינה ומיד לאחריה. בגיל צעיר הוא נרתם להבטיח את הרכש הצבאי, רכש שסייע לנו כה רבות במלחמת העצמאות. בהמשך הוא קידם את התעשיות הביטחוניות ומיזמים אסטרטגיים נוספים. אני חייב להדגיש, אין ערוך בחשיבותם של פעולות אלה בעבור מדינת ישראל - עד היום ולדורות".
 

המצבה של פרס: פסוק מהתנ"ך וציטוט של בן גוריון

בטקס נחשפה המצבה החדשה שעשויה בזלת, ועליה יופיעו פסוק מספר ישעיהו ("וכתתו חרבותם לאתים"), ציטוט של ראש הממשלה הראשון דוד בן-גוריון ("דמותה הרוחנית של ישראל ואיתנותה הפנימית יהוו בעתיד הגורם הראשי בביטחוננו ובמעמדנו הבינלאומי") וציטוט של המשורר חיים נחמן ביאליק ("עוד מזמור אחד היה לו והנה אבד המזמור לעד"). 

כמו כן נכתב על המצבה: "שמעון פרס, בן שרה (לבית מלצר) ויצחק (געצל) פרסקי וישניבה, 2.8.1923-28.9.16. מהאבות המייסדים של המדינה, אותה שירת כל חייו. כיהן כנשיאה התשיעי של ישראל וכראש ממשלתה. מילא שורה ארוכה של תפקידים, בראשם שר הביטחון, שר החוץ ושר האוצר".

"ממניחי התשתיות ליכולות ההרתעה וההגנה של המדינה, וממקימי הכור בדימונה והתעשיות הביטחוניות. הנהיג את ישראל כמעצמה מובילה בטכנולוגיה ובחדשנות, פעל ללא לאות לקידום הסכמי השלום בין ישראל ושכנותיה ולחיזוק חיים משותפים וסובלנות בתוך מדינת ישראל. בוגר בן שמן וממייסדי אלות. מדינאי, אוהב ספר, שירה ואמנות, חתן פרס נובל לשלום, איש חזון מעש", נכתב.



המצבה של שמעון פרס ז"ל. צילום: הדס פרוש, פלאש 90