בינתיים בין ראש הממשלה נתניהו לשר האוצר משה כחלון ישנו נתק בנושא לאחר ששר האוצר הבהיר את עמדתו ואמר כי "מאחורי כל המספרים וההתלבטויות נמצאים אנשים, שנקלטו ושחלילה עומדים להיות מפוטרים, ואנחנו לא אוהבים שמשחקים באנשים. המשמעות של ביטול התאגיד היא הפסד מידי של 1.7 מיליארד שקלים ושל 370 מיליון שקלים בשנה. מי שרוצה להביא חוק בשבוע הבא ולקדם אותו הוא יצטרך לוודא שיש שידור ציבורי חזק ולהבין מאיפה להביא את הכסף".
כחלון הוסיף כי צריכה להיות רשות שידור ציבורי מאוזנת. "אני מאמין בשידור ציבורי חזק, אבל יש כאן כסף גדול. סגירה זה בזבוז של מאות מיליוני שקלים ואם לא נשתכנע שאין את הבזבוז הזה - לא נאפשר את זה".
אולם, גורמים במערכת הפוליטית אמרו ל"מעריב אונליין" כי גוברת ההערכה כי תמצא פשרה בין השניים. בכיר במערכת הפוליטית אמר כי "דבריו של כחלון מתמקדים בפן הכלכלי ולא במהות. ברגע שיראה כי המספרים הם לטובת סגירת התאגיד הוא יסיר את התנגדותו. משבר קואליציוני אמיתי לא יהיה כאן".
בפנייה ליועמ"ש כתבו: "שעת המבחן הגיעה ועמה הציון "נכשל". אין עוד הסעיף עומד בחזקת סעיף הצהרתי או תיאורטי בלבד. מהלכיו של שר התקשורת וראש הממשלה גלויים וידועים. המציאות המצערת היא כי יש בין סיעות הקואליציה אשר רואות עצמן מחויבות לסעיף הפגום אשר הוכנס בחטא אל ההסכמים הקואליציוניים. בהן סיעת ישראל ביתנו אשר העומד בראשה הצהיר כעת על מחויבותו לסעיף, ומתוך כך על תמיכת סיעתו ברפורמה מבלי שהתייחס כלל ועיקר למשמעויות העומדות בבסיסה, לרבות המשמעויות התקציביות והדמוקרטיות".
בפנייה כתבו בתנועה לאיכות השלטון כי מטרת הסעיף "הינה לכבול את סיעות הקואליציה באופן שאינו מאפשר הפעלת כל שיקול דעת לרצונו ולמהלכיו של שר התקשורת, באופן הפוגע פגיעה אנושה בנשמת אפה של הדמוקרטיה הישראלית, ועומד בסתירה מוחלטת לעקרון תקנת הציבור – מקום בו אנו רואים כיום כי אכן אכיפת ההסכם מובילה לתוצאה שאינה ראויה ואינה יכולה לעמוד במדינה דמוקרטית."
התרעות פיקוד העורף