כבר לפני שנה וחצי ביקש השר להרחיב את מגרש מספר 19 בנוקדים, עליו בנוי ביתו, מ-498 מ"ר (גודל ממוצע למגרש בבניה פרטית בהתנחלויות) ל-768 מ"ר. הוא הגיש בקשה זו למועצה האזורית גוש עציון שדרשה ממנו לעשות פרצלציה מחודשת, כלומר – חלוקת מגרשים בינו לבין המגרש השכן שיקטן כתוצאה מן השינוי. ליברמן עצמו לא הגיע לחטיבת להתיישבות אלא אשתו אלה, שלדברי אנשי החטיבה שאישרו את הגדלת המגרש ב-50%, גילתה חביבות וחילקה שוקולדים לעובדים במקום. "לא היה צריך שוקולדים בשביל שנאשר", הם אמרו, "אף אחד לא מתנגד לליברמן".
בתוך כך, הרחבת הבנייה שמבצע ליברמן דורשת מאנשי האבטחה שלו לקיים בדיקות מחמירות בכל בוקר לקבלן ולפועלים הבונים את הווילה, כולם פלסטינים.
ליברמן התייחס הבוקר לכך שהוא עצמו גר מחוץ לגושי ההתיישבות והשיב לביקורת שעוררו דבריו על הבנייה מחוץ לגושים. "אני גר ביישוב מחוץ לגושי ההתיישבות. אני בהחלט מבין את המציאות. כששאלו אותי על דוגמה לתאום בין ממשל אמריקאי לממשל ישראלי נתתי כדוגמה את אותו תיאום שהיה בתקופתו של אריאל שרון וממשל בוש. אותה חליפת מכתבים. אנו צריכים לשאוף למקסימום אבל לעולם בחיים אתה לא מקבל מקסימום, מאה אחוז. צריכים להיות ראליים. כרגע אנו פתוחים לכל רחשי הציבור, בטח לציבור הבוחרים שלנו. יש הרבה מרכיבים בקואליציה הזאת. ראש הממשלה צריך לגבש את המדינות המושכלת וללכת אתה לממשל החדש. כל מה שאני אומר זה שניסיון ללכת באופן חד צדדי בלי הבנות יוביל אותנו לארבע שנים כמו האחרונות שבהן התוצאות לא היו מספקות, לצערי".
עד לרגע פרסום הכתבה טרם התקבלה תגובה משר הביטחון ליברמן.