"בעימות עתידי צפוי ירי על העורף האזרחי של מדינת ישראל על ידי מדינות וגורמים עוינים במשך מספר שבועות, בהיקף הנאמד בעשרות אלפי טילים ורקטות", מתריע מבקר המדינה, יוסף שפירא, שפרסם היום (שלישי) דו"ח ביקורת מיוחד על היערכות העורף. בדוח נמתחת ביקורת על ההיערכות במהלך מבצע "צוק איתן" בנוגע לעורף.



שפירא מציין שלאחר סיום מבצע "צוק איתן", ביולי-אוגוסט 2014, במהלכו נורו לעבר ישראל כ-3,800 טילים ורקטות, הוא החליט על עריכת ביקורת מקיפה בנושאים הקשורים למבצע. במסגרת זו, נבדק גם נושא ההיערכות לשם הגנה על העורף האזרחי מפני איום טילים ורקטות באמצעות המיגון הפיזי (מקלטים, מרחבים מוגנים ופתרונות מקלוט), מערך הגילוי וההתרעה ופינוי האוכלוסייה. דו"ח ביקורת מיוחד על ההיערכות לאיום המנהרות אמור להתפרסם בנפרד.



שפירא מותח ביקורת על אי יישום החלטת הממשלה מיוני 2014, ששר הביטחון והגורמים הרלוונטיים יציגו עד עד ל-1 בנובמבר באותה שנה תכנית עבודה שנתית ורב שנתית בכל היבטי הכנת העורף למצבי חירום למיניהם.



במסגרת זו, היתה אמורה גם להתגבש הצעה להסדרת סמכויות בין משרדי הביטחון ובטחון הפנים, אבל באוקטובר החליטה הממשלה לדחות את מועד הצגת תכניות העבודה ל-1 בפברואר 2015 ועד יולי 2016 עדיין לא הוצגו התכניות לממשלה ולא הושלמה הסדרת הסמכויות וחלוקתן בין משרדי הביטחון ובטחון הפנים.


יוסף שפירא. מציאות עגומה. צילום: פלאש 90
יוסף שפירא. מציאות עגומה. צילום: פלאש 90



"נוכח היעדרן של תכנית עבודה שנתית ורב שנתית להכנת העורף האזרחי לחירום, משרד הביטחון לא הקצה משאבים לצורך זה בראייה כוללת וארוכת טווח ועל כן נפגעת מוכנות העורף לחירום", קובע מבקר המדינה, אי הסדרת הסמכויות עלולה אף היא לפגוע בהיערכות העורף ובטיפול בו בשעת חירום".


עוד נטען בדו"ח, כי הממשלה, כמו גם הקבינט, לא דנו בסדרי עדיפויות לשיפור מוכנות העורף לחירום. "היעדר הדיונים בנושאים אלה בקבינט פגע ביכולתו של הדרג המדיני להבין את תמונת המצב המלאה של הסיכונים שבפניהם יעמוד העורף ולקבל את ההחלטות הנדרושת כדי להתמודד עם סיכונים אלו", מתריע עוד שפירא.



בהמשך הדוח קובע שפירא, כי בנושא ההגנה על העורף, המועצה לבטחון לאומי (המל"ל) אינה מממשת חלק מהתפקידים שהוטלו עליה בחוק, ובכלל זה הכנת הערכות מצב לקבינט בתחומים שיאפשרו להעריך את האיומים ואת רמת המוכנות מולם. "אי הביצוע האמור יש בו כדי לפגוע בהכנה מייטבית של העורף לחירום", הוא מזהיר.
מהביקורת עולה עוד, כי נציגי מערכת הביטחון אינם מתייצבים לכל הדיונים שאליהם הם מוזמנים על ידי המל"ל בנושא העורף האזרחי ואינם מוסרים מידע מלא בכל הקשור למוכנות העורף ולהיערכותו לחירום, לפי דרישת המל"ל."חוסר שיתוף הפעולה של משרד הביטחון עם המל"ל בנוגע לחוק המטה לבטחון לאומי, פוגע ביכולת המל"ל להציג תמונת מצב נכונה בפני הדרג המדיני בכל הנוגע למוכנות העורף לחירום", קובע עוד שפירא, "דבר זה עלול לפגוע יכולת לתת מענה אשר יצמצם את מספר הנפגעים בעורף בעת מלחמה".
שפירא מציין עוד שלמרות הישנות המקרים של אי התייצבות נציגי מערכת הביטחון לדיונים הנערכים במל"ל, ראש הממשלה המופקד על יישום חוק המל"ל ושר הביטחון, לא הסדירו את חלוקת העבודה בין שני הגופים בנוגע לעריכת עבודת מטה בתחום הטיפול בעורף. בהמשך הדוח מתריע מבקר המדינה, כי חלק מאמצעי המיגון האמורים להגן על הציבור מפני ירי טילים ורקטות, בכלל זה ממ"דים (מרחב מוגן דירתי), מקלטים פרטיים משותפים ומקלטים ציבוריים – אינם כשירים, דבר העלול למנוע את האפשרות להתגונן באמצעות בעת הצורך.
בנוסף לכך, בעת לחימה באזורים אשר יהיו תחת ירי רציף (באזורים הסמוכים לגבולות עם לבנון וסוריה) - יידרשו התושבים לשהייה ארוכת במקלטים. למרות זאת, חלק ניכר מהמקלטים הציבורים והמקלטים הפרטיים המשותפים אינו ערוך לכך. לדעת מבקר המדינה, פערי המיגון אמורים להשפיע על החלטות הגורמים המדיניים והצבאיים לפני פתיחה במבצעי לחימה ובמהלכם, על החלטות בדבר פינוי אוכלוסייה ועל היערכות הרשויות המקומיות לחירום.
מהביקורת עולה שפיקוד העורף אינו מצביע בפני מקבלי החלטות, שהוא כולל בחישוב פערי המיגון אמצעים מיגוניים שאינם כשירים ואשר לא יוכלו לשמש כמחסה מיגוני ראוי בעת הצורך וכי חישובי בנוגע להיקף המתמגנים באמצעות המקלטים הציבוריים והמקלטים הפרטיים המשותפים מתעלמים מהצורך בשהייה ממושכת במקלטים, הצפוייה להידרש באזורים גיאוגרפיים רבים ברחבי הארץ.
מהביקורת עולה עוד שמאז שנת 2005 קיבלה הממשלה החלטות שונות, שנועדו לצמצם את פערי המיגון שנוצרו עקב היעדר מקלטים מתאימים במבנים שנבנו לפני שנת 1992, השנה שבה החלו לחייב בבניית ממ"דים. אבל תכניות אלה בחלקן לא מומשו כלל ובחלקן מומשו חלקית בלבד ולכן, לא הביאו לצמצום משמעותי של פערי המיגון, בעיקר באזורי הפריפריה.
הפריפריה בפיגור. צילום: הדס פרוש, פלאש 90
הפריפריה בפיגור. צילום: הדס פרוש, פלאש 90
מבקר המדינה מתריע עוד כי למרות החלטת בג"ץ משנת 2007, שעל מוסדות החינוך ביישובי עוטף עזה להיות ממוגנים באופן מלא והחלטת ראש הממשלה (ב-2011) למגן את מוסדות החינוך ביישובים המצויים בטווח של 15-7 ק"מ מגבול עזה – קיימים עדיין ביישובי עוטף עזה וביישובים בטווח של 15-7 ק"מ מגבול עזה מוסדות חינוך שאינם ממוגנים כנדרש.
בדו"ח נטען עוד שהנחיות ההתגוננות שמפרסם פיקוד דרום לתושבים ושהיו תקפות אף במהלך מבצע "צוק איתן", אינן תואמות את יכולות הביצוע של מערכות הגילוי וההתרעה שבידיי צה"ל, דבר החושף את התושבים לסכנת פגיעה.
ראש הממשלה אישר במאי 2013 תקציב רב שנתי לפיקוד העורף לצורך שדרוג מתמשך של מערך ההתרעה, אך החלטה זו לא מומשה. "היעדר תקציב רב שנתי מגביל את יכולת התכנון של פיקוד העורף, עלול לייקר את עלויות הפרויקטים ופוגע ביכולת לפתח את מערך ההתרעה ביעילות ובמועילות", מציין עוד מבקר המדינה.
בהמשך הדוח מזכיר שפירא שביולי 2012 החליטה הממשלה על אישור תכנית "מלון אורחים" לפינוי המוני מאורגן של אוכלוסייה בשל סיכום המאיים עליה וקליטתה במקומות מוסדרים מראש. אבל נכון לפברואר 2016, לאחר שחלפו יותר משלוש שנים מאז אותה החלטת ממשלה – התכנית אינה בת ביצוע, בשל אי השלמת היערכותם של חלק ממשרדי הממשלה ושל צה"ל.
במהלך מבצע "צוק איתן" עזבו תושבים רבים את עוטף עזה ואת בתיהם ועברו למקומות יישוב אחרים, חלק מהתושבים התפנו עצמאית וחלק התפנו בפינוי שארגנו המועצות האזוריות וזאת, ללא תיאום עם צה"ל ועם מערכת הביטחון.
מבקר המדינה מציין עוד שהקבינט לא דן במהלך "צוק איתן" בפינוי האוכלוסייה וזאת, למרות שלצה"ל לא היתה יכולת התרעה נגד חלק מהטילים והרקטות אשר נורו לעבר היישובים בקרבת הגבול ולמרות שחלק ניכר מהתושבים התפנה עצמאית.
עוד עולה מהביקורת, כי במהלך "צוק איתן" המליצה המועצה לביטחון לאומי למערכת הביטחון לפנות חלק מתושבי עוטף עזה, אך לא הציגה לקבינט את המלצתה. "החלטת המל"ל שלא להציג את עמדתה בפני הקבינט בנושא פינוי האוכלוסייה אינה עולה בקנה אחד הם תפקידה, בדבר הצורך להציג חלופות, אם לדעתה הן קיימות, בתחום שבו נדרשת החלטה של הדרג המדיני", מבהיר שפירא.
בהמשך הדוח מתריע שפירא, כי לפי תרחישי צה"ל בעת לחימה בגזרת הצפון, ישוגרו אלפי טילים ורקטות לעבר היישובים הסמוכים לגבול הצפון. למרות זאת, יכולת ההגנה על תושבי הצפון ובכלל ועל תושבי הערים בפרט מוגבלת מאוד. זאת, נוכח פערי המיגון הניכרים ויכולות הגילוי וההתרעכה המצומצמות.
"למרות יכולת ההגנה המוגבלת, לא גיבשו צה"ל ומשרד הביטחון תכנית לפינוי אוכלוסייה, הכוללות את ערי הצפון ולא התקיימו דיונים ברמת הדרג הצבאי או המדיני בנושא הפערים באמצעי ההגנה האזרחית והשלכותיהם על הגנת תושבי יישובי הצפון", מתריע עוד שפירא.
עיכוב בחלוקת הסמכויות. בנימין נתניהו. צילום: פלאש 90
עיכוב בחלוקת הסמכויות. בנימין נתניהו. צילום: פלאש 90
 
בסיכום הדו"ח מומלץ שעל שר הביטחון, מתוקף היותו האחראי לטיפול בעורף, לקיים עבודת מטה שתבחן את איום הטילים והרקטות ואת מידת פגיעתם האפשרית בעורף האזרחי וברציפות התפקודית. עוד מומלץ לבחון את אמצעי ההגנה הקיימים ואת אלו הנדרשים. 
"רואי שעבודה זו תמליץ על סדרי עדיפויות להשקעת משאבים באמצעי ההגנה השונים ותוצג לקבינט לצורך אישורה", סבור שפירא, "נוסף על כך על שר הביטחון לכנס את ועדת השרים למוכנות הזירה האזרחית בתדירות שתאשר לה לשמש כלי עזר לעבודת הממשלה ב נושא זה".
שפירא ממליץ עוד שראש הממשלה יטיל על המל"ל לקיים עבודת מטה שתבחן את הפערים שהצגו בעבודת המטה שקיים שר הביטחון בהיבטים השונים של הגנת העורף בחירום ובמקביל, על המל"ל ליזום דיונים בקבינט ולהציג בפניו את הפערים וכן להציג חלופות לתכניות פעולה שונות לשיפור הטיפול בהגנה על העורף האזרחי ולהמליץ על סדרי עדיפויות לטיפול בפערים הקיימים.
מחברי הדו"ח ממליצים עוד בפני ראש הממשלה ושר הביטחון להציג לממשלה תכנית עבודה שנתית ורב שנתית בכל היבטי הכנת העורף למצבי החירום למיניהם ובכלל זהף הסדרת הסמכויות בין משרדי הביטחון ובטחון הפנים. שפירא סבור עוד שעל ראש המל"ל לבחון את האמצעים לשיפור הבקרה שלו אחר החלטות ראש הממשלה ואת תדירות ואופן הדיווח לראש הממשלה על אופן המימוש של החלטותיו.
לפעול להשלמת המיגונים. תרגול של פיקוד העורף. צילום: פלאש 90
לפעול להשלמת המיגונים. תרגול של פיקוד העורף. צילום: פלאש 90

 
בנוסף, על שר הביטחון להנחות את פיקוד העורף לקיים תהליך לטיוב המידע בדבר פערי המיגון באופן שישקף נאמנה את יכולת ההתמגנות בפועל של תושבי ישראל. "עם קבלת תמונת מצב מלאה של פערי המיגון, על שר הביטחון לפעול להצגת פתרונות אפשריים למתן מענה מיגוני לכלל התושבים, תוך שימת דגש על יכולתם של פתרונות אלו לאפשר שהייה ממושכת, בעיקר באזורים אשר צפויים להיות תחת אש רציפה בעת לחימה, או באזורים שבהם יכולת ההתרעה מוגבלת".
מבקר המדינה גם ממליץ, שפיקוד העורף בשיתוף משרד החינוך יבצעו בהקדם מיפוי של פערי המיגון הקיימים במוסדות החינוך בעוטף עזה וביישובים המצויים בטווח של עד 15 ק"מ מגבול עזה ולפעול להשלמת המיגון הנדרש. הוא סבור שעל משרד הביטחון וצה"ל לקיים עבודת מטה, שבה ייבחנו את הפערים בגילוי ובהתרעה ובהתאם לממצאים יציגו חלופות להתמודדות עם ההשלכות שיש לאותם פערים על העורף האזרחי. 

"על המל"ל לרכז את הפערים הקיימים להשלמת מימוש התכנית לפינוי אוכלוסייה ('מלון אורחים') ולהביאם לידיעת הממשלה, או לחילופין, להמליץ לממשלה לאשר תכנית לפינוי אוכלוסייה בהיקף קטן יותר", מסכם שפירא את המלצותיו. שפירא מתריע עוד שלמקבלי ההחלטות אין מידע מלא בנוגע למוכנות העורף. זאת, מאחר שפיקוד העורף מציג מידע חלקי אודות פערי המיגון הקיימים ואין גורם המרכז מידע בדבר כשירות אמצעי ההגנה הקיימים להתמודדות עם כלל האיומים על העורף האזרחי. 
זאת ועוד, סקירת המל"ל בנושא העורף האזרחי המוצגת בפני הקבינט אינה משקפת נאמנה את מוכנות העורף לחירום ואינם יכולה לשמש כלי עזר בגיבוש תכנית פעולה ובקביעת סדרי עדיפויות לצמצום הפערים לשם מתן מענה הולם להגנה על התושבים.
"אמנם בשנים האחרונות נעשתה כברת דרך בתחום מוכנות והגנת העורף האזרחי, אך בביקורת עלו פערים, חלקם משמעותיים, בהיערכות בתחום המיגון הפיזי, הגילוי וההתרעה ואף פינוי האוכלוסייה, אשר יש בהם כדי להגדיל את הסיכון לחיי התושבים בעת אירוע לחימה", מסכם שפירא את הדו"ח – "פערים אלה גדולים במיוחד ביישובי גבול הצפון בכלל ובערי הצפון בפרט, הצפויים על פי תרחיש הייחוס להיות תחת ירי רצוף ומתמשך. 
בנוסף לכך, עלו בביקורת ליקויים בטיפול בעורף הנובעים מהיעדר תיאום בין הגורמים השונים העוסקים בנושא ובכלל זה משרד הבטחו8ן, צה"ל והמל"ל. כל אלה יש בהם כדי לפגוע בהכנת העורף לחירום".