את מאמרו סיים עודה בכך ש"התייחסותו של נתניהו לאוכלוסייה הערבית כאל גיס חמישי היא גזענית כשלעצמה, אך היא גם חלק ממהלך פוליטי מחושב. מר נתניהו יודע שיריביו מהשמאל לא יחזרו לשלטון ללא תמיכתן של המפלגות הערביות. גם מנהיגי מפלגת העבודה יודעים זאת. אך במקום לנהוג ביושרה, העבודה מחקים את האסטרטגיה של נתניהו, ומתייחסים אלינו לא כאל בעלי ברית חשובים כאם כמצורעים. עצם קיומם של כפרים בלתי-מוכרים היא אולי הדוגמה המובהקת ביותר לאכזריותה של המדינה כלפי אזרחיה הערבים. יש מקום לכולנו, בנגב ובשאר הארץ. ברגע זה, האחריות המוסרית המוטלת עלינו היא לבנות אופוזיציה העומדת על עקרונותיה ומתגברת על פוליטיקת השנאה והפחד. אני אמשיך לעבוד למען עתיד צודק, דמוקרטי ומשותף".