“אפשר ליישם את התוכנית שלנו בהסכם או ללא הסכם”, אומר שחף ומוסיף כי הקבוצה המובילה את ההצעה מונה כ־50 איש, ובין התומכים נמצא גם ח"כ יהודה גליק (ליכוד).
היוזמה נולדה לפני כחמש שנים מסדרה של מפגשים, שערכו העיתונאי הישראלי מירון רפופורט והפעיל הפוליטי הפלסטיני עאוני אל משני, יליד מחנה הפליטים דהיישה בבית לחם ובעל טורים בעיתונות הפלסטינית.
על פי התוכנית, הגבול בין המדינות יקבע על פי קווי ה־4 ביוני 1967, תוך סיום מוחלט של מצב הכיבוש. שתי המדינות תהיינה דמוקרטיות, משטרן יהיה מבוסס על עקרון שלטון החוק ועל ההכרה באוניברסליות של זכויות האדם, כפי שאלו הוכרו במשפט הבינלאומי, על ערך השוויון, החירות ועל קדושת חיי האדם.
עוד קובעת התוכנית כי תושבי הקבע הישראלים בפלסטין יממשו את זכות ההצבעה שלהם בישראל, ותושבי הקבע הפלסטינים בישראל יממשו את זכות ההצבעה שלהם בפלסטין. כמו כן, ירושלים תשמש בירה של שתי המדינות, התושבים הפלסטינים יהיו אזרחי פלסטין והתושבים הישראלים יהיו אזרחי ישראל.
בתוכנית גם מנגנונים משותפים להשגת פיוס בין העמים, בהם הקמת ועדות פיוס משותפות, שיאפשרו דיון מעמיק וממצה בעוולות העבר משני הצדדים, וכן יגובשו תוכניות משותפות לקידום הפיוס ברמת הקהילה, מערכות החינוך ומוסדות התרבות.
לצורך מימושו של הסכם הפיוס יוקם גוף בינלאומי, שיהיה מקובל על שני הצדדים, בו ייצגו בין היתר, הליגה הערבית, האיחוד האירופי והאו"ם. גוף זה יערוב לתהליך יישום מתווה “שתי מדינות, מולדת אחת” וייתן לו גיבוי דיפלומטי, משפטי וכלכלי. חזון “שתי המדינות, מולדת אחת” ישמש בסיס לשילוב של שתי המדינות העצמאיות במסגרת הסכם שלום עם מדינות המזרח התיכון.
“רעיון שתי המדינות מתעלם משתי נקודות מרכזיות - ערבוב דמוגרפי וערבוב רגשי”, אומר רפופורט, מיוזמי התוכנית. "בגדה יש קרוב ל־15% ישראלים ובישראל כ־20% ערבים. ערבוב שני עוד יותר מהותי הוא הערבוב הרגשי. שני העמים, רובם לפחות, רואים בארץ כולה כמולדתם. לכן, הפרדה במובן של 'אנחנו פה והם שם', כאילו מדובר בסכסוך גבול בין צרפת לגרמניה, זו תפיסה לא נכונה של הסכסוך והיא לא באמת אפשרית. חייב להיות אלמנט של שיתוף, כי הארץ משותפת.חלק מהרעיון שלנו הוא ניסיון להתמודד עם שלוש בעיות היסוד: המתנחלים, הפליטים וירושלים. ישראלים יוכלו לחיות באופן חופשי בפלסטין תחת ריבונות פלסטינית, כשהם שומרים על אזרחותם הישראלית, מבלי שיהיה צורך בפינוי המוני, ואילו אזרח פלסטיני יוכל לגור בחיפה, ביפו או בתל אביב. קשה עד בלתי אפשרי להעביר קו גבול של הפרדה בירושלים בכלל ובעיר העתיקה בפרט, וקשה עד בלתי אפשרי לדרוש שהפלסטינים יכריזו בהסכם שהם מוותרים על זכות השיבה. לכן, הדרך לשתי מדינות עצמאיות וריבוניות עוברת דרך פתרונות של שיתוף מהסוג שאנחנו מדברים עליו".
"יש דרך לחיות עם שכנינו פה באזור, מבלי לוותר על אחיזתנו בארץ אבותינו ומבלי להתפשר על ביטחון מדינת ישראל", אומר פייגלין, “מי שרוצה לחיות איתנו בשלום - מוזמן להישאר כאן, אבל בתנאים שלנו״.
לדברי ח"כ קיש, "תוכנית האוטונומיה מציעה מתווה להסדרת הסכסוך ביום שאחרי ממשל אובמה בארצות הברית. עידן טראמפ טומן בחובו חלון הזדמנויות למימושה של התוכנית, שלא מתיימרת להיות פתרון מושלם למציאות לא מושלמת, אולם היא מציבה אופק וחזון ושומרת על האינטרסים החיוניים של מדינת ישראל בג'ונגל המזרח תיכוני של ימינו".
התרעות פיקוד העורף