בפרק הראשון עסק המבקר בעניין "תהליכי קבלת החלטות בקבינט בנוגע לרצועת עזה לפני מבצע 'צוק איתן' ובתחילתו". הביקורת התמקדה בתהליכי קבלת ההחלטות בקבינט, אשר על פי חוק יסוד הצבא, נתון למרותו. המבקר קובע כי במקרה הנ"ל, הושפע הצבא מההחלטות שמקבל הקבינט בנושאים הרי גורל הנוגעים לביטחון המדינה. "נוכח השלכותיהן האפשריות של החלטות אלו, יש חשיבות מכרעת לפורום הקבינט, מאחר שלא ניתן, לדעתי, במדינה דמוקרטית, להשאיר החלטות אלה להכרעתם של מספר מקבלי החלטות מצומצם מאוד", קובע המבקר.
בביקורת נמצא כי ממועד כינונו של הקבינט בממשלה ה-33, ובמשך כשנה, לא התקיימו דיונים לקביעת יעדים אסטרטגיים בנוגע לרצועת עזה. "כאשר כבר קיים הקבינט דיון אסטרטגי, הוא בחן חלופות מוגבלות בלבד, שנגעו רק במדרגות חומרת הפעילות הצבאית, ולא דן בחלופה מדינית או במצב ההומניטרי הקשה ברצועת עזה, שמערכת הביטחון העריכה כי עלולות להיות לו השלכות על מדינת ישראל, כדי לחפש דרכים למניעת הסלמה אפשרית", כותב המבקר.
"קביעת היעדים האסטרטגיים, שנעשתה לאחר שצה"ל כבר הציג לקבינט את התכניות המבצעיות לרצועת עזה, הביאה לכך שצה"ל נדרש לקבוע לעצמו את יעדיו ולהכין תכניות אופרטיביות שאינן נגזרות מיעדים של הדרג המדיני בנוגע לרצועת עזה אלא מיעדים שקבע צה"ל לעצמו. משכך, בדיון בקביעת יעדי הדרג המדיני והאסטרטגיה שלו בנוגע לרצועת עזה, לאחר שכבר אושרו התכניות המבצעיות לעזה, התגלה ליקוי, שכן הוא חורג מן הסדר הנכון של תהליכי קבלת ההחלטות בנושאים אלה".
המבקר קובע בדו"ח שלו שלא התקיימו דיונים מספיק מסודרים וענייניים שהביאו את חברי הקבינט להבנת חומרת האיום שהוגדר כאסטרטגי, ועל כן לא טופל כראוי על ידי הצבא: "מידע חלקי או היעדר מידע מקטין עד מאוד את יכולתו של מקבל ההחלטות לנתח ולבחון חלופות ואת הסיכויים והסיכונים של כל אחת מהן בטרם יקבל את ההחלטה" כותב המבקר. "הדבר מקבל משנה חשיבות בקבלת החלטות לגבי פעולות צבאיות שיש להן השלכות משמעותיות רבות וסיכון לחיי אדם".
המבקר בחן האם חברי הקבינט למדו לעומק את גודל האיום לצורך קבלת החלטות, האם ראש הממשלה ושר הביטחון יחד עם הרמטכ"ל העבירו את המידע הדרוש לצורך הבהרת האיום וקבע כי "מידע משמעותי והכרחי שנדרש לשרי הקבינט לצורך קבלת החלטות מיטביות - דוגמת מידע על פעילות עוינת משמעותית ואסטרטגית שעמדה לצאת מרצועת עזה לעבר ישראל, על פערי מודיעין משמעותיים שהיו אז בגזרת רצועת עזה ועל מגבלות שהיו אז בתקיפות אוויריות ברצועת עזה - לא הובא לפני השרים באופן מספק בדיונים שקדמו למבצע "צוק איתן", קובע השופט בדימוס שפירא. "זאת אף על פי שמידע זה עמד לרשותם של ראש הממשלה ושל שר הביטחון לשעבר וכן הרמטכ"ל לשעבר וראשי קהילת המודיעין - ראש אמ"ן לשעבר וראש שב"כ לשעבר".
לצד זה מותח המבקר ביקורת גם על שרי הקבינט ששמעו על האיום בדיוני הקבינט אולם לא הביעו התעניינות כפי שנדרש מהם "כאשר נזכר איום המנהרות בדיוני הקבינט, שרי הקבינט לא הביעו התעניינות, לא ביקשו הרחבה בנוגע אליו ולא ביקשו שצה"ל יציג להם את היערכותו לטיפול באיום".
המבקר מטיל אחריות וביקורת קשה על ראש הממשלה נתניהו, שר הביטחון דאז, משה בוגי יעלון והרמטכ"ל דאז בני גנץ שהתרשלו בהכנת הצבא להתמודדות עם איום המנהרות "ראש הממשלה, שר הביטחון לשעבר והרמטכ"ל לשעבר לא וידאו שקיימות בצה"ל תכניות מבצעיות ללחימה במרחב רווי מנהרות ולהתמודדות עמן בלחימה, שצפוי היה שיידרשו במסגרת תמרון ברצועת עזה - תמרון שהיה בבחינת הזדמנות לטפל באיום, שלא היה לו פתרונות אחרים יעילים דיים בעת ההיא", קובע המבקר שאומר במילים פשוטות השלושה הובילו את צה"ל למבצע כשהוא לא ערוך לכך בהתאם.
המבקר ממליץ, שלאור תוצאות בדיקתו, סמכויותיו ותפקודו של הקבינט מדיני ביטחוני יעוגנו בחוק: "הליקויים שנמצאו בתהליכי קבלת ההחלטות בקבינט, כמפורט בדוח, מצביעים על הצורך בעיגון סמכויות הקבינט ותפקידיו, לרבות סוגי המידע שנדרש למסור לקבינט, הנושאים המחייבים קבלת החלטתו והמקרים שבהם חובה לכנסו או לעדכנו", ממליץ המבקר.
"יש להבטיח שהחלטות יתקבלו בהתאם לעקרונותיה הדמוקרטיים של מדינת ישראל, ולהגביר את אמון הציבור בכך שתהליכי קבלת ההחלטות בקבינט הם תקינים וראויים".
על אף שדו"ח המבקר לא מכיל המלצות אופרטיביות על התנהלות הדרגים, אומר המבקר השופט בדימוס שפירא, "ראוי שהדרג המדיני ייתן דעתו לממצאי הביקורת והמלצותיה בתחומים אלה, אם וכאשר ידון בהמלצות הוועדה לעניין עבודת הקבינט שמינה ראש הממשלה בראשות האלוף (מיל') יעקב עמידרור. כמו כן, ראוי שראש הממשלה, הממונה על ביצוע חוק המל"ל, ינקוט צעדים לשיפור תהליכי העבודה במל"ל ושיתוף הפעולה של גופים אחרים עמו. זאת כיוון שגם דבר זה עשוי לשפר את תהליכי קבלת ההחלטות של הקבינט".
התרעות פיקוד העורף