"אני מתחננת בפניכם כאמא. תעבירו בכנסת חוק שיאפשר להאכיל בכוח בנות הסובלות מהפרעות אכילה. הבת שלי סובלת כבר 7 שנים מהפרעות אכילה ואני פוחדת שעבורה זה יהיה כבר מאוחר מדי", כך פנתה היום בהתרגשות יהודית באומן,  שבתה הדוגמנית לשעבר קארין באומן שוקלת 30 ק"ג בלבד, לחברי הועדה לביקורת המדינה בכנסת.



יהודית הגיעה לדיון עם בן זוגה הזמר שימי תבורי. קארין, סיפרה האם יהודית, נכנסת ויוצאת תדירות מבית החולים תל השומר שם היא מקבלת הזנה מיוחדת באמצעות צינורית, זונדה, אך היא מתנגדת להזנה בכפייה משום שהיא אינה רוצה לעלות במשקל. "אני מדברת אתכם ממקום של כאב. הבת שלי בת 28. מזה כ-7 שנים היא חולה ומתמודדת עם אנורקסיה. חלק מהזמן היא בצום וחלק מהזמן בהקאות. מעבר למסך התקשורתי שאני ושימי מקבלים איש לא יודע מה הולך אצלנו בבית. סיפור עצוב וכואב. התמודדות עם מחלה שלא ראיתי ולא חלמתי שיש דבר כזה".

שימי תבורי ויהודית באומן. צילום: רפי דלויה
שימי תבורי ויהודית באומן. צילום: רפי דלויה

 
"כשהבת שלי מאושפזת באגף לטיפול בהפרעות אכילה היא אומרת לי שהיא מעדיפה למות ולא לעלות במשקל. היא בקשה ממני לכתוב מכתבים ולפנות לבקש שיפתחו אגף בתל השומר גם לבנות שלא רוצות או לא יכולת לצאת מהמחלה".

"אני פוחדת שזה יהיה מאוחר לבת שלי" 

"קארין שלי נכנסה לתל השומר אולי 20 פעמים. הצוות שם לא אשם בכך שאין בידו כוחות ואין חוק שיכול להחזיק אותה בכפיה. לא פעם התחננתי בפני מנהל המחלקה שיאכיל את הבת שלי בכפיה אבל הוא אמר שאסור לו", סיפרה בכאב באומן במהלך הדיון. 
 
"לנגד עיני עומדת למות ילדה. כשהיא הולכת לאשפוז אני צוהלת כאילו נולדתי מחדש אבל אחרי יומיים או שבועיים היא מאיימת 'או שתוציאי אותי מכאן או שאעשה כך וכך'. הצוות בבית החולים עושה כל שביכולתו אך אני פוחדת שזה יהיה מאוחר לבת שלי. אני מבקשת מכם תחוקקו חוק להאכלה בכפיה. אני פונה אליכם ממקום של אמא", סיפרה באומן. 
 
בעבר התראיינה הבת קארין על מצבה ואמרה: "אני רוצה לעלות במשקל, כי אין לי כבר כוח". קארין אף סיפרה: "אני רוצה שיעזרו לי, אבל הגוף כבר לא נותן לי. גם לאכול כבר קשה לי. אני שותה המון נוזלים ומנסה לאכול הרבה אבל הולכת להקיא את מה שיש, כי הראש עדיין שם. זו מחלה ארורה ואני צריכה עזרה, אני לא יכולה לבד".

את הדיון יזמה יו"ר הועדה ח"כ קארין אלהרר וח"כ שרן השכל שהזמינה את ההורים אמרה: ״מקרים כמו של יהודית ובתה יש אלפים. אין תחתית לבור הזה. נערים ונערות שמתמודדים עם זה שנים מגיעים לטיפול של יומיים וזהו. ההורים רואים את הילדים גוססים מול עיניהם. אני מגלה בדיון שזה גורם מספר אחד למוות בקרב נוער ואין תשובות ממשרד הבריאות, זה מחדל,  או שנקבל תשובות או שנחוקק״.